אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק י · הלכה ו

הלכה ה

אם היה בידו כדי החוב וכו'. כלומר שאינו יודע לשותפו, יש לו מיגו ולפיכך נאמן.

אפילו היתה מלוה בשטר וכו'. אפילו במלוה בשטר שייך קנונייא כי שמא כבר פרע לו ועתה החזיר השטר ללוי כדי לעשות קנונייא.

וכן אם יצא שטר וכו'. הראב"ד מחלק בין אם היה השטר ביד שמעון ובין אם היה ביד ראובן ורבינו סובר כיון שהשטר בשם שמעון אע"ג שהשטר ביד ראובן נפטר (לו) [לוי] בהודאת שמעון דמצי למימר לבעל חובי החזרתי ואפילו היה השטר ביד שמעון אינו נאמן לומר נפרעתי דחיישינן לקנונייא דאי איתא דפרעיה הוה מהדר ליה שטרא. וא"ת כיון שהשטר ביד שמעון נהמניה במיגו דאי הוה בעי הוה מהדר שטרא למאריהו וישבע שמעון שפרעו לוי ושהחזיר לשותפות, וי"ל דלא אמרינן מיגו במקום חזקה וכיון שהשטר הזה מוחזק לשותפות אין המיגו מועיל להוציאו מחזקתו ועלו דברי רבינו כהוגן.

סוף הספר

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה