יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ו · הלכה ג
לפיכך אם הרויחו וכו'. כתב רבינו שיטול המתעסק תרי תלתי באגרא ותלתא בהפסד כמבואר מלשונו, והשיג עליו הראב"ד שכך אמרו תרי תלתא באגרא ופלגא בהפסד ע"כ, ולכאורה הכי משמע בגמ' דאמרינן מה נפשך אי פלגא באגר תרי תלתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תלתי באגר וכתב רש"י ז"ל דאיכא שכר עמל במאי דשקיל טפי באגר, ורבינו משוה למי שאומר כן טועה, וטעמו ז"ל דאמרינן בני רב עיליש נפק עליהו ההוא שטרא דהוה כתיב ביה פלגא באגר פלגא בהפסד אמר רבא רב עיליש גברא רבה הוה ואיסורא לאינשי לא הוה ספי מה נפשך אי פלגא באגר תרי תלתי בהפסד כלומר משום דגברא רבה הוה מפרשי לישנא דשטרא הכי והוי כאלו התנה כן בפירוש אבל אינשי דעלמא אם התנה כן בפירוש מותר אבל מן הסתם אסור עד שיטול המתעסק תרי תלתי באגר ותלתא בהפסד ושאני רב עיליש דגברא רבה הוה והוה כאלו פירש וכדכתיבנא וטעמא רבה איכא כדי שירויח המתעסק בין היכא דאיכא רווחא בין היכא דאיכא פסידא שאם אתה אומר שיתן פלגא בהפסד נמצא טורח בחלק הפקדון כשכר המתנת חלק המלוה, ודוק ותשכח שעלו דברי רבינו כהוגן בלא שבוש ודברי מגדול עוז לא ידענא מאי קאמר.