יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ו · הלכה ב
ואם נגנב או אבד וכו'. כתב הראב"ד ולמה לא יהיה כשומר שכר על הפקדון והלא נוטל ממנו שכר כפועל בטל ע"כ, וכתב בעל מגדול עוז שאין דברי רבינו אלא בזמן שאין נותן לו שכר כגון שנוטל בריוח יותר מבהפסד, ולפי זה אין השגתו על רבינו אלא שהיה לו לפרש, ואין זה נכון אצלי אלא בכל גוונא אין המתעסק חייב לשלם חלק הפקדון כי השכר שהוא נוטל אינו שכר שמירת הפקדון אלא שכר מה שהוא מתעסק בפקדון כדי שלא יהיה שם אבק רבית כתקנת חכמים ולפיכך לא נקרא המתעסק נושא שכר להתחייב בגניבה ואבידה.
ולפי תקנה זו וכו'. מכאן אתה למד שאע"פ שהוא קרוב להפסד כמו לשכר הוי אבק רבית, ומשום הכי צריך שיהיה קרוב להפסד ורחוק משכר.
כפועל בטל וכו'. אומדין כמה אדם רוצה ליתן שיבטל ממלאכה שהוא עושה ולעשות מלאכה קלה כזאת.
[שהאריס]משועבד הוא וכו'. וא"ת וכי מפני שהוא משועבד לו יהיה מותר להלוות ברבית וי"ל דאין כאן אלא אבק רבית וכיון שהוא משתעבד לו הוי כאלו נתן לו שכרו ותרתי בעינן שיש לו עסק אחר ויהיה אריסו ולפי זה צריך לפרש דאריסיה דר' אלעזר היו לו בהמות אחרות לעצמו ולא הוצרך התלמוד לפרש דסמיך על הא דאמר רב לעיל מינה דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי.