יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ג · הלכה ב
הקנה לזה שהרשה וכו'. כתב הראב"ד אם אמר לו מאה דינרים ממה שיש לי ביד פלוני יהיו שלך לא ידון אלא על המאה ע"כ. ואין כאן השגה על רבינו, שגם הוא לא כתב אלא שליש או רביע. אלא דקשיא לי כיון שעשאו שותף אמאי בעי הרשאה הואיל ודן על חלקו דן על הכל, וי"ל מה שכתב רבינו לזה שהרשה לאו דוקא אלא לזה ששלח כלומר בלא הרשאה והדין שכתב הראב"ד ז"ל [הוי] כהלכתא בלא טעמא דמאי שנא מנכסי מלוג מגו דנחית אפירא נחית לגופא של קרקע, וי"ל, שותף שיש לו שליש או רביע יש לו חלק בכל [פרוטה אם] יגבה מעט או הרבה יקח חלקו. אבל זה שפסק מאה דינרים אינו שותף אלא שכיר ושכר טרחו הוא נוטל, ולפיכך אינו דן עמו אלא על המאה, ומבעל [בנכסי מלוג] של אשתו לא קשיא כלל שהרי אם אין לו [קרקע אין לו פירות].