יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ו · הלכה ח
כל הכשר להביא גט וכו'. וכל הני הוו בכלל המוליך ומביא ואינם אלא ששה דברים כאשר כתב רבינו.
והעבד מקבל. וטעמא משום דאיתיה בתורת שחרור הילכך נעשה שליח לגט שחרור.
אבל לא מיד רבו וכו'. וטעמא, דיד העבד כיד רבו, ועדיין לא יצא הגט מתחת רשות רבו, ואע"ג דמקבל גיטו ויוצא בו שאני התם דידו וגיטו באין כאחד.
הכותב שטר אירוסין וכו'. פרק השולח פלוגתא דתנאי ופסק כחכמים שאמרו אינה מקודשת דאין בלשון הזה לשון שחרור וכיון שאינה משוחררת אינה מקודשת דאין קדושין תופסין בשפחה.