יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ה · הלכה יג
הרי שהיה רבו רופא וכו'. פ"ק דקדושין פלוגתא דתנאי ופסק כרבנן דאמרי שיחק באדון ויצא לחירות וכתב רבינו לתרץ דלא תקשי אהך דלעיל שהרי לא ידע דבר שיתכוין לו ולפיכך לא יצא לחירות, והך דהכא נתכוין לעין ממש אע"פ שלא נתכוון להיזק הרי נתכוון לנגוע בעבד.
ואין צריך לומר [וכו']. וא"ת גדולה מזו כתב למעלה היתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בה לחירות, וי"ל דהכא קמ"ל אע"פ שהוא אומן ולתועלתו נתכוון וברשות העבד הוא עושה אפ"ה יצא בה לחירות.