יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ה · הלכה יב
הושיט ידו למעי שפחתו. פ"ק דקדושין ברייתא ואמרינן טעמא דכתיב ושחתה עד שיתכוין לשחתה. ואצטריכי תרי קראי חד להיכא דלא נתכוון לעבד כלל וחד להיכא דנתכוון לעבד ולא נתכוון לעין ואי לא כתיב אלא חד קרא הוה מוקמינן ליה להיכא דלא נתכוון לעבד כלל.