יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ה · הלכה ה
אין יוצא בראשי אברים וכו'. דסתם עבד האמור בתורה הוא שמל וטבל לשם עבדות וחייב במקצת מצוות דגמר לה לה מאשה ולפיכך חסה עליו התורה שיצא בראשי אברים.
ואלו הן ראשי אברים וכו'. הא דלא תני ששה ועשרים אברים וימנה שן ועין בכלל משום דתנא דמני להו איירי משום טומאת מחיה ושן ועין לא שייך בהו מחיה ורבינו תפס לשון הברייתא.
וראשי דדין שבאשה וכו'. ולא קי"ל כר' יהודה דאמר אף שבאיש, וא"ת שפיר קאמר ר' יהודה דהא איכא כמה בני אדם שיש להם ראשי דדין בולטין כשל אשה וי"ל כיון דאין זה שוה בכל אדם לא נקראו ראשי אברים אלא האברים השוין בכל אדם, וכ"ד אברים גמרי ולא כ"ו, ובאשה הם כ"ה, אפיק ראש הגויה ועייל שתי דדין.