אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

ואינה נקנית בפרוטה. ואע"ג דאשה מתקדשת בפרוטה שאני הכא שצריך שאם תבא לחשבון גרעון דיהא עליה גרעון של פרוטה, ומשמע דעבד נמכר בפרוטה אם גנב שוה פרוטה ואין לו נמכר באותה פרוטה, תימה הוא שהרי אינו נמכר לפחות משש ונמצא עובד שש שנים בפרוטה. ותו למה לא יפרעו ישראל עליו ולא ימכר. וי"ל דתקנה הוא ליה שימכר ויהיה רבו חייב במזונותיו ומזונות אשתו ובניו וכמה עניים יש בזמננו מה שהיו חפצים בתקנה זו אלא שאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג וכבר בטלו היובלות דאי לא תימא הכי גם באמה העבריה תפול קושיא זו שהרי נמכרת בפרוטה וחצי.

ושטר אמה עבריה וכו'. וא"ת הרי כבר כתב לעיל בתי מכורה לך בתי קנויה לך, וי"ל דהוה אמינא אורחא דמילתא הכי הוא אבל מ"מ אם כתב האדון בתך מכורה לי בתך קנויה לי קמ"ל דלא הוי קנויה עד שיכתוב האב, ופלוגתא דאמוראי היא בפ"ק דקידושין ופסק כרב חסדא דאמר האב כותבו וטעמא דילפינן משטר מכירת קרקעות דמוכר כותב דכתיב ואקח את ספר המקנה הכא נמי מוכר כותבו דהיינו אב, ושאני קדושי אשה שהבעל כותב את השטר, דכתיב כי יקח איש אשה ולא תלקח אשה לאיש.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה