יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ד · הלכה ב
אין האב רשאי למכור את בתו וכו'. מסדר הכתובים למדנו, והכי תניא לא באת לידו עד שמוכר את בתו כלומר שאם לא שב בתשובה עד שמכר שדהו וביתו לסוף מוכר את בתו למדנו שאינו רשאי למכור את בתו עד שלא נשאר לו כלום.
ואעפ"כ כופין את האב. הכי תניא בברייתא ומפדין אותה בעל כרחו, מה שאין כן בעבד עברי ומוקמינן לה בעל כרחו דאב כלומר אם מצא ידו כופין אותו משום פגם משפחה ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנה דתניא אינה נמכרת ונישנית, ואם מת האב אין כופין את היורשין לפדותה.