אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

אע"פ שהאדון חייב וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו אם חלתה האשה אם חייב האדון לרפואתה או לא. ונראה לומר שאם היא רפואה שאין לה קצבה הרי היא בכלל מזונות וחייב האדון לרפואתה כדאמרינן גבי אלמנה הנזונת מן היתומים ואם היא רפואה שיש לה קצבה תתרפא ממעשה ידיה ואם לא יספיקו הרי היא מוטלת על הצבור אבל רפואת העבד עצמו מוטלת על האדון וכן נראה ממה שכתב לעיל [סוף פ"ב], אפי' חלה והוציא עליו הוצאות [הרבה] אינו חייב [לו] כלום, ואם ראה שחוליו כבד כותב לו גט שחרור והרי הוא מוטל על הצבור, ובעבד עצמו אין חילוק בין יש לרפואתו קצבה לאין קצבה. ודין חולי הבנים כחולי האשה כנ"ל.

הבעל וכו'. וכן כל הדברים שהבעל חייב לאשתו כגון קבורתה ופדיונה הבעל חייב בהם אע"פ שהוא עבד ואם אי אפשר לו הרי הדבר מוטל על הצבור כשאר עניי ישראל.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה