אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק יב · הלכה ב

הלכה א

הנותן שמן לתוך הנר וכו'. והמסתפק וכו' משום מכבה. וכתב הרב המגיד ברייתא בביצה ונראה שחיוב הכבוי הוא כר' יהודה בדוקא עכ"ל דאי כר"ש כבוי שלא לעשות פחם הוא פטור אבל אסור וא"כ איך במסתפק תני חייב אלא וודאי דהוי כר"י דס"ל משאצ"ל חייב והרא"ש ס"ל בפשיטות בכל דוכתי כר"ש גם במשאצ"ל דפטור אבל אסור ולכאורה הרגשנו דא"כ אמאי הביא הרא"ש בביצה ההיא ברייתא דהנותן שמן בנר חייב משום מכבה דהיא כר"י בדוקא וכדכתיבנא והא ודאי בורכא הוא דצריך להביא סוגיית הש"ס לאיסורא דגם ר"ש מודה דפטור אבל אסור וזה הוא דמותיב ליה רב יאודה לעולא מהך ברייתא דגם אי לא סברת כר"י מ"מ פטור אבל אסור הוא ומודה ליה וא"ל לאו אדעתאי ואחר שהעתיק הרא"ש הך שקלא וטריא הוקשה לו דמפני מה לא שריא והא קי"ל דגרם כבוי שרי וכרבנן ובתחילה חילק חילוק אחד ולא הונח לו מכח ההיא דשפופרת עפ"י הנר דאסיר דלמא אתי לאסתפוקי מיניה וכו' דשם לא שייך הכחשה לאור הנר ומכח קושיא זאת כתב הלכה וכו' יע"ש.
ויש לדקדק בדבריו דעדיין חילוקו הא' כדקאי קאי דיש לחלק בין המסתפק מן השמן שבנר לפי שהוא מכחיש אור הנר לההיא דגרם כבוי ומההיא דשפופרת לא קשיא דאפילו דליכא חיוב חטאת מ"מ גזרינן שמא יסתפק מקצתו או כולו דהוי כבוי גמור ואף דאפילו יסתפק כולו לר"ש הוי פטור אבל אסור גזרינן מזה שמא יבא לעשות פחם וכל הגזרות אלו בכבוי גזרינן דכן צ"ל בהכרח וכמ"ש התוס' בשבת דף מ"ז ד"ה מפני שמקרב את כבויו יעו"ש והא התם הביטה וראה כמה גזרות הן שלא יתן לתוכו מים מע"ש שמא יתן בשבת ואם יתן בשבת שמא קודם גמר נתינת המים יפלו הניצוצות ומכבה בידים או שיגביה המים בכלי נגד הניצוצות ואם יעשה זה גזרינן שמא יכבה לעשות פחם דהוי חיוב חטאת וזה מוכרח מכח הקושיא שהקשו התוס' וא"כ אף אנו נאמר כן כאן במתני' דשפופרת ומה גם דנראה דהאי תנא לאו ר"י אלא תנא אחר דמחמיר יותר מדר"י דאילו כאן ר"י מתיר ואפשר דיסבור כר"ש במשאצ"ל ולא פליג אלא בגזרה וגם דברי התוס' אלו מוכרחים ממה שהרגשנו קודם ראות דברי התוס' אלו בההיא סוגייא דשם בשבת דף ק"כ ע"ב דמסיק דטעמא דר' יוסי דאסר גרם כבוי דמתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתי לכבויי ונראה מדגזר שמא יבא לכבות ש"מ כבוי דאורייתא היא ואף דבנדון זה הוי מלאכה שאצ"ל שאם יכבה לאו לפחם הוא צריך אלא להציל והוא כר"י ואילו בדף ל"א ע"ב מוקי לה רבי יוחנן לר' יוסי כר"ש דמשאצ"ל פטור ומה יעשה לההיא אוקמתא שהיא מוכרחת אלא וודאי צ"ל דגם דסבר כר"ש איכא למגזר בכבוי ואע"ג דהוי גזרה לגזרה וכמ"ש התוס' וגם הריטב"א בכ"י בסוגייא דדף קי"ז ע"ב גבי ההיא דאמר רבא מתוך שאדם בהול על ממונו אתי לכבויי כתב כדברי התוס' והוי מתני' כר"ש.
ועפ"י האמור תשובה מוצאת למה שלכאורה היה קשה להתוס' וסיעתייהו דמפרשי דטעמא דאם מסתפק ממנו חייב משום מכבה הוא דאותה שעה מכבה קצת ומכסה אורו וכו' מה יענו ז"ל לההיא דשפופרת וכמ"ש הרא"ש ודחה פי' אלא עפ"י מ"ש הם בדף מ"ז בשבת וכמ"ש דבריהם נכונים ואדרבא על הרא"ש קשה דמאי קושיא מההיא דשפופרת וכמ"ש ושוב נזכרתי שרש"ל הליץ בעד התוס' לקושית הרא"ש הובאו דבריו לעיל בפ"ה הי"ב בחידושינו יעו"ש ודבריו יתכנו אם נוקי למתני' כר"י ושייך שפיר לגזור שמא יסתפק כולו והוי כבוי גמור והוי משאצ"ל והוי חדא גזרה אבל מאן נימא לן שהיא ר"י כולה מתני' פי' תנא דס"ל כר"י והא אפשר דיסבור כר"ש במשאצ"ל ואפ"ה גוזר וצ"ל כמ"ש עפ"י מ"ש התוס'. והט"ז סי' תקי"ד כתב על דברי רש"ל שהם דוחק וכתב הוא תירוץ אחר ועיי"ש לעיל בחידושי שהבאתי דבריו ומ"ש עליו וכתבתי תירוץ אחר לדעת התוס' יעו"ש.
וכתב מרן בספר הקצר סי' רס"ה וז"ל אין נותנין כלי מנוקב מלא שמן וכו' שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה עכ"ל נראה דפוסק כר"י במשאצ"ל וכרבינו וכ"כ המג"א שם וז"ל היינו להרמב"ם שפסק כר"י דאמר משאצ"ל חייב עליה ועיין סי' רע"ח עכ"ל וכוונתו לההיא שכתב שם מרן מותר לכבות הנר בשביל שישן החולה שיש בו סכנה עכ"ל וכתב המג"א וכבוי הוא משאצ"ל אלא א"כ עושה להבהב הפתילה עכ"ל וא"כ נמצא דפוסק כר"ש במשאצ"ל כנ"ל ודבריו תמוהים דמה ראה על ככה בסי רע"ח להבין לדעת מרן דס"ל כר"ש והא גם ר"י מודה ביש בו סכנה דשרי דזה פשוט דמחללין שבת על פקוח נפש אפי' בכמה ספקות ועוד דבש"ס אמרו בפי' מתני' ר"י היא דאמר משא"צ לגופה חייב עליה ומתני' בחולה שיש בו סכנה ובדין הוא דלתני מותר ואיידי וכו' תנא רישא פטור נמצא דביש סכנה גם ר"י מודה וכאן לא כתב אלא הדין דסכנה והוי כר"י וכמ"ש בסי' רס"ה וצ"ע אך קשה על מרן דכיון דהוא פסק כר"י למה בסי' תקי"ד תפש לשון הטור דפסק כר"ש וז"ל להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה חשיב כבוי ואסור עכ"ל והו"ל להעתיק כלשון הרמב"ם והמסתפק חייב משום מכבה ועיין גם במרן בספר הקצר סוף סי' של"ד.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה