אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק י · הלכה יד

הלכה יג

העושה נקב וכו' חייב משום בונה. עיין בכ"מ ויש להקשות דמאי קשיא ליה מהא דריש פרק כ"ג התם איירי בנקוב כבר אלא דהוסיף לנקוב (שכ"כ) [כל כך] שהוא עשוי וכו' והיינו כיש אומרים דברייתא בדף קמ"ו יעו"ש וא"כ משו"ה חייב משום מכה בפטיש שהוא סוף הנקב ולמה שהקשה מהא דבסמוך נ"ל דשם לא איירי בנקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא אלא בנקב שהוא להכניס או להוציא וכמ"ש בין בעץ בין במתכת וכו' דמשום בנין ליכא ומשום מכה בפטיש איכא וזה הוא שסיים וכל פתח וכו' אין חייבין ר"ל האי דחייבתי משום מכה בפטיש לפי דדוקא בפתח שעשוי להכניס ולהוציא הוא דחייב על עשיתו משום בונה ומשו"ה על העשיה מפטר אבל חייב משום מכה בפטיש כיון דהא מיהא אין צריך עוד מעשה בנקב הזה. והרב פרי חדש תירץ דהתם ליכא שיעור להכניס ולהוציא ומשו"ה חייב משום מכה בפטיש אבל היכא דאיכא שיעור להוציא ג"כ חייב משום בונה וקשה דכל שהוא כתב רבינו כאן וכל שהוא כתב בהל' ט"ז ועוד דאי מהאי טעמא הוא דחייב משום בונה הו"ל לכתוב כאן כדי שיכנס האורה ויוציא ההבל.
וראיתי להמג"א סי' שי"ד סק"ג תירץ וז"ל ולי נראה דהכא מיירי בלול שאינה מחוברת לקרקע ולית בה בנין והקשה אחינו החכם המופלג שלמה בן עזרא נר"ו דהא כתב רבינו במכניס יד הקרדום דחייב משום בונה אף דלא הוי מחובר לקרקע וכן ממ"ש רבינו בין בבנין בין בכלים נראה דלא שנא בקרקע או אינו מחובר בקרקע וי"ל דשאני יד הקרדום שהוא בנין ממש דעשה כלי מחדש וכבר ס"ל לרבינו בנדון כזה דחשיב בנין וכמ"ש הרב המגיד לעיל הי"ג אבל כאן איירי דלא עשה כי אם נקב שהוא עשוי הלול כבר ומשו"ה כדי שיחשוב בנין צריך שיהיה מחובר לקרקע ומ"ש רבינו בנין אינו ר"ל שהיא מחוברת לקרקע אלא הוי כגון לול גדול שמטלטל ממקום למקום וקרי ליה בנין לפי שלעולם הוא ע"ג קרקע אבל כל שמחובר לקרקע חייב משום בונה.
ודרך אגב ראיתי להתוס' ריש דף ק"ג ד"ה בשלמא וז"ל אע"ג דלא דמי לעושה נקב בלול וכו' דהתם עשוי להכניס ולהוציא מ"מ מטעם בנין כל שהוא מחייב וכו' עכ"ל והקשה החכם השלם יעקב איש תם דא"כ הא דפרק חבית דף קמ"ו דנראה דוקא פתח שהוא עשוי להכניס ולהוציא הוא דמחייב לא הוי לא כרב ולא כשמואל דאילו לשמואל הא כתבו התוס' לעיל ד"ה לול דלא ס"ל הכי ולרב הא כתבו הכא דבנין כל שהוא חייב ולא צריך הוצאה ולי לא קשיא דלעולם כו"ע מודו דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא לאו פתח ועד כאן לא כתבו התוס' לעיל דלא ס"ל לשמואל אלא בלול דלא חשיב ליה להכניס ולהוציא משום דמחמת דמכניס אויר הוא דמוציא הבל דלאו הוצאה מקרי דהאויר שנכנס הוא דאינו מניח עפוש הזוהמא אבל בענין אחר דאיכא הוצאה כגון במפיס מורסא דמכניס אויר ומוציא ליחה חייב כמ"ש התוס' בריש שבת דף ג' ד"ה ומפיס מורסא יעו"ש ורב ג"כ מודה בהא דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא דלאו פתח ברם היינו דוקא בפתח שהוא עשוי לכך דוקא שיהיה פתוח ולא אדעתא למלאות כגון קודח שהוא עשוי למלאות ברם שאינו עשוי למלאות לאו מתורת פתח מחייב אלא משום בנין כל דהו שדרך הבונים הוא כן שקודחין להשים המסמר וחייב משום בנין וזהו שכתבו התוס' מ"מ מטעם בנין כל שהוא מחייב וזה פשוט.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה