אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק י · הלכה יג

הלכה יב

המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו הרי זה תולדת בונה וכו'. וכתב הרב המגיד פ' הבונה עייל שופתא וכו' רב אמר חייב וכו' ופסק כרב באיסורי עכ"ל והנה לפי"ז דאמר רב בפי' משום בונה א"כ מ"ש בפ' כירה דף מ"ז ע"א על מ"ש שם מהו להחזיר מטה של טרסיים בשבת וכו' הא רב ושמואל דאמרי תרוויהו המחזיר וכו' חייב חטאת ופרש"י הוא תחילתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה ולא משום בנין דאין בנין בכלים עכ"ל קאי לשמואל דס"ל הכי וכדאמר הכא בפי' דלרב דס"ל דיש בנין בכלים א"צ פירוש וק"ל ואין לומר דאף דאמר רב התם משום בונה הוא בכלי מחדש וכמ"ש התוס' בדף ק"ב דרש"י לא ס"ל חילוק זה ופשוט הוא בכמה מקומות ושם באותה סוגייא מותיב בש"ס למ"ד דלהחזיר מטה של טרסיים שפיר דמי מההיא ברייתא דמחזיר קנה מנורה וניחא ליה דאינהו אמור כי האי תנא והוא רשב"ג דברפוי שרי ועיי"ש מ"ש התוס' ד"ה רשב"ג.
וראיתי להריטב"א בכ"י מה שכתב כאן ולהיות שם ט"ס אעתיקם לתקן הלשון וז"ל אחר שהביא קושית התוס' ותירוצם דההיא דרב ושמואל במהודק ואפי' בלא תקיעה וסבירא להו דיש בנין בכלים וכדאשכחן להו לקמן פ' הבונה ולפיכך במהודק חייב חטאת וכיון דכן ברפוי ס"ל דאינו כל כך ואפי' בהידוק איסור דרבנן בלחוד הוא וכיון שכן ברפוי שרי לכתחילה וכי תימא דניחוש שמא יתקע דאיכא בתקיעה איסורא דאורייתא הא ליתא דברפוי לא שייכא תקיעה כלל עכ"ל אות באות ולפי הכתוב אין דבריו מובנים וכצ"ל ולפיכך במהודק חייב חטאת וכיון שכן ברפוי ס"ל דאינו כ"כ חייב אבל איסורא איכא ואינהו ס"ל כרשב"ג דאפי' בהידוק איסורא דרבנן בלחוד הוא וכיון שכן ברפוי שרי לכתחילה וכו' והוא תירוץ התוס' ומשמם הוא דכתב הכי וק"ל.
נחזור לדברי רבינו דפסק כרב דחייב משום בונה ואף דכתב רבינו פ' כ"ב הכ"ו דאין בנין בכלים כבר כתב הרב המגיד לעיל ד"ה וכן העושה דהא דאמרו אין בנין בכלים הוא בכלים שנתפרקו להחזירן אבל העושה כלי מתחילה אין לך בנין גדול מזה וכ"כ התוס' בסוגיין ד"ה האי מאן דעייל וכו' וכ"כ הריטב"א בכ"י וז"ל מאן דעייל שופתא וכו' יש מקשים דהא קי"ל אין בנין בכלים וכו' ותירצו דהתם בכלי של חוליות שהוא עשוי כבר אלא שנתפרק דסברי בית הלל שאין בחזרת פרקיו משום בנין אבל עושה כלי בתחילתו כגון זה ודאי בנין גמור ולעיל [נמי] אמרינן קרש שנפל בו דרנא מטיל לתוכה אבר וסותמו וההוא [אפי'] כשהקרש תלוש קאמר ולא עוד אלא שאפילו במגבן הוה ס"ד דיש בו משום בונה אלא שדחו בש"ס שאין בנין באוכלין [וכו'] וזה פשוט עכ"ל הרי בפי' דס"ל דכשעושה כלי מתחילה יש בנין בכלים אלא דמ"ש בסוף דבריו לא זכינו להבינו דהא ברייתא וש"ס ערוך הוא דמגבן חייב משום בונה בדף צ"ה וכן פסק רבינו בהלכה זאת וכל הפוסקים.
והנה יש להקשות לדעת רבינו דס"ל דאין בנין בכלים שנתפרקו להחזירה וכמ"ש הרב המגיד וכמו שהביא מפכ"ב ומדרבנן הוא דאסרו להחזירן משום דמחזי כבונה וכמ"ש שם א"כ אמאי אסור בטילטול וכמ"ש רבינו פרק כ"ו הי"א מנורה וכו' אין מטלטלין אותן דהשתא הוי גזרה לגזרה דאי יטלטלנה שמא יחזירנה ומחזי כבונה ויראה אחר ויבנה ובשלמא אי יש בנין בכלים אפילו להחזירן ניחא אבל כיון דס"ל דאין בנין קשה וראיתי להט"ז סי' רע"ט ס"ק ו' על מ"ש מרן מנורה וכו' אין מחזירין דחיישינן וכו' ויחזירנה ונמצא עושה כלי שכתב וז"ל אע"ג דבסי' שי"ד (אמר) [אמרינן] אין בנין בכלים שאני הכא דהוי כעושה כלי מחדש עכ"ל. ואחרי נשיקת ידיו ורגליו ליתא דהא במיטה של פרקים כתב מרן בסי' שי"ג ס"ו ברפויה דשרי לכתחילה ובהדוק פטור אבל אסור והא עושה כלי מחדש ואמאי לא מחייב ואי יאמר דשם בסי' רע"ט איירי שמא יתקע ויהא חייב חטאת גם זה תימה דהשתא בטילטול אסור שמא יתקע ברפוי שרי אדרבא יותר ראוי למגזר שלא לעשות אפילו רפוי וזה פשוט ואם נאמר דהך דרפויה והדוקה ותקועה ר"ל לפי המנורה דיש שאינה צריכה הדוקה אלא רפויה ויש שצריך הדוקה ויש שצריך תקועה ורפויה שריא לכתחילה והדוקה פטור אבל אסור אבל בתקועה חייב חטאת וא"כ מ"ש דאסור בטלטול שמא יחזירנה היינו בתקועה הנה חוץ דלא כתב כן אלא סתם זאת עוד דא"כ הו"ל למרן לחלק איזה אסורה לטלטל ואיזו מותרת דלאו כל מנורות אסירי וכמו שחילק במיטה של פרקים וא"כ אין מקום לתירוץ זה. ושוב ראיתי שכ"כ המג"א שם סי' רע"ט ס"ק י"ד יעו"ש.
ויש לדקדק עליו דאמאי לא כתב בהדוקה שרי לטלטלה ועוד ראיתי שדבריו סתרי אהדדי ממ"ש כאן למ"ש סי' שי"ג סק"ו על מ"ש מרן מיטה של פרקים אסור להחזירה וכתב עליו וז"ל הטעם דהוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש עכ"ל ודבריו תמוהים דהא האי טעמא הוא דשמואל בדין דתוקע עץ בעין ורב אמר משום בונה ומרן פסק כרב ז"ל דפסק דחייב משום בונה וכמ"ש שם ס"ט וז"ל התוקע וכו' הרי זה תולדת בונה וכיון דס"ל דגם במנורה של חוליות יש משום בונה וכמ"ש הוא בסי' רע"ט לדעת מרן דהוי כעושה כלי מחדש וא"כ אמאי כתב משם מכה בפטיש ואף בלתי דבריו שבסי' רע"ט קשים דבריו שבסי' שי"ג ממ"ש מרן כרב ועוד קשה בהא דכתב מטעם דמכה בפטיש דחייב דליתא דלא כתב מרן אלא מיטה של חבלים אסור להחזירה והוי פטור אבל אסור ולא חייב חטאת דדוקא בתוקע חייב חטאת ואולי קאי לתוקע וט"ס נפל בדבריו. אך קשה מה שהקשיתי לעיל וכן המג"א כתב חייב חטאת משום דעושה כלי משום דבתוקע יש בנין דדמי לעושה כלי מחדש. ועוד קשה לדברי הט"ז דמה יענה לרבינו שכתב בפירוש דבהחזרת חוליות של מנורה ליכא חיוב חטאת ואף דמחזי ככלי מחדש ואפ"ה אסור בטלטול וכדכתיבנא לעיל. ועוד קשה להט"ז מדברי מרן גופיה שכתב בסי' תקי"ט כלים שהם וכו' כגון מנורה של חוליות מעמידין ביו"ט וכו' וה"ט דאין בנין בכלים אפי' במנורה וכ"כ הוא עצמו שם והוי היפך דבריו שבסי' רע"ט שכתב דהוי כעושה כלי מחדש ואין להקשות מאי שנא יו"ט משבת וכמו שאכתוב לקמן. ושוב ראיתי להרשב"א בחי' דף ק"ב וז"ל בקיצור ולפי"ז כתב הרמב"ן וכו' והיינו דגזרינן בפ' כירה במנורה של חוליות ואסרינן ליה אפילו לטלטל גזרה שמא תפול ותתפרק לגמרי ויחזירנה ונמצא עושה כלי לכתחילה עכ"ל ובזה היה מקום לישב לרבינו אבל קשה כמ"ש לעיל להט"ז.
ואין להקשות לרבינו דמאי שנא דבפכ"ב הכ"ו כתב אין מחזירין מנורה של חוליות וכו' מפני שנראה כבונה ואילו בהל' יו"ט פ"ד הי"ג כתב כלים וכו' כגון מנורה של חוליות מעמידין אותם ביו"ט וכו' ואמאי הרי אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד דשאני יו"ט דמשום שמחה התירו וכמ"ש בשיטה מקובצת למס' יו"ט וז"ל בדף כ"ב וב"ה סברי אין בנין בכלים ואע"ג דבשלהי פרק כירה אמר דבמנורה של חוליות בין גדולה בין קטנה אסורה דוקא בשבת אסרו ולא ביו"ט וכו' עכ"ל ומשום שמחת יו"ט הוא דשרו וכמו שנראה מדברי הרשב"א בשבת דף מ"ז ושוב ראיתי במג"א סי' תקי"ט כתב כן ומ"ש ביו"ט לא גזרו לפי שאין בנין וסתירה בכלים אינו ר"ל מכלל דבשבת יש בנין וסתירה דהדין שוה בין בשבת וי"ט אלא ר"ל דהיינו טעמא דביו"ט מקילינן משבת משום דעיקר מילתא ליכא איסורא דאורייתא אלא מדרבנן ומשום שמחת יו"ט התירו.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה