יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק י · הלכה יב
אחד נתן את האבן ואחד נתן את הטיט וכו'. הכי איתא בדף ק"ב יעו"ש ועיי"ש בתוס' דכתבו דלא גרסינן רבי יוסי אלא וליטעמיך אימא סיפא וכתב עליו הרשב"א ויש להקשות לפי שיטתן דכולה ר"י וכך היה מקובל בידן ומ"מ אי אפשר דבירושלמי עביד לה פלוגתא דר"י ורבנן דגרסינן התם תני אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט המביא את הטיט חייב ר' יוסי אומר שניהם חייבין סבר ר"י אבן בלא טיט בנין הכל מודים שאם נתן את הטיט תחילה ואחר כך נתן את האבן שהוא חייב והרמב"ן ז"ל פי' דה"ק וליטעמיך שאתה תמה על שמואל דמחייב בצרור בלבד ע"ג עפר בא ותמה על ר"י דמחייב אפי' בהנחה בלבד אלא ג' בניינים הוו תתאה מציעאה ועילאה תתאה בצדודי ועפרא ולכו"ע והיינו דשמואל מציעאה באבנא וטינא והא נמי כו"ע ועילאה בהנחה בעלמא לר"י ובההיא הוא דפליגי רבנן עליה דר"י עכ"ל והכי פירוש הירושלמי לפי דברי הרמב"ן דפליגי בעילאה אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט המביא את הטיט חייב לפי שהאבן לחוד אינו בנין אפי' בעילאה לדעת רבנן ר"י אומר שניהם חייבין סבר ר"י אבן בלא טיט מחייב משום דבעילאה אפילו בלא טיט הכל מודים שאם נתן את הטיט תחילה ואח"כ נתן את האבן שהוא חייב פי' אפי' בעילאי ולא הוצרך לבאר חלוקה זאת דבהדיא קתני לה בירושלמי.
וראיתי להריטב"א בכ"י שהביא דברי הרמב"ן אלו וכתב עליו וז"ל וקשה לי שהרי מן הירושלמי נראה שאין מחלוקת ר"י ורבנן אלא במציעתא וכו' אלו דבריו ולענ"ד כבר פי' הירושלמי לדעת הרמב"ן וק"ל (וקל להבין) ומלשון הרמב"ן שהעתקנו תראה שיש ט"ס בלשון הרמב"ן שהביא הרב המגיד שכתב וז"ל והרמב"ן מפרש שזה הבנין ג' אין חייבין בו בהנחה בלבד בלא צדוד ועפר אלא לדעת ר"י אבל לדעת חכמים דברייתא לא אלא הרי הוא כתחתון ובמקום הצדוד ועפר צ"ל טיט ופירוש תחתון צ"ל שהוא אמצעי וקרי ליה תחתון לגבי העליון.
ובנדבך העליון אפי' וכו' שהרי אין מניחין עליה טיט וכו'. הקשה בס' קרית מלך רב הנדפס כעת דמדבריו נראה דהיינו טעמא דחיובא משום דאין מניחין טיט אחר הא אי מניחין טיט אחר דהיינו באמצע פטור ואמאי הא איכא טיט מקודם וכולם מודים שחייב וכמ"ש בירושלמי וכעת אין הס' בידי אלא ששמעתי כן וי"ל דהכא איירי רבינו בשלא שם הטיט כדי לקבל אבן עליו אלא שיעור הצריך לבנין שלמטה ומשו"ה כתב דאף שהאבן הזאת אשר שם עליו הוי כמו כלי אפ"ה חייב כיון שהוא דימוס אבל בירושלמי איירי ששם טיט תחילה כדי לקבל האבן ומשו"ה כלהו מחייבי דהוי כך דרך הבנין וק"ל.