אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק ו · הלכה ה

הלכה ד

מת שעשו לו כותים וכו'. הכי איתא במתני' וגמ' שבת דף קנ"א וכתבו התוס' ד"ה נכרי וכו' ע"כ נראה דלא יספוד בהן ישראל וכו' עד כמה בני אדם עכ"ל וכונתם מבוארת דכל שהוא לשום אדם אחד וידעו כולם דלשם אדם פלוני נעשה אסרו עולמית וע"פ דברי התוס' אלו אני תמיה על מ"ש הט"ז סוף סי' שכ"ה ס"ק י"ד שכתב על מרן שלא סיים בדין חלילין והוא שלא יהא הדבר בסרטיא כמו שסיים הרמב"ם דאולי משגה הוא ונתן מכשול לפני הרב הלבוש שחילק בזה וכו' יעו"ש.
ושארי ליה מאריה דמרן והרב הלבוש אזלי בחילוק התוס' בין דבר שהוא מסוים לאדם אחד לדבר שהוא לכמה בני אדם והוא מילתא דמסתבר ואף דלא סברי לענין דינא כהתוס' שיש חילוק ביניהם בפי' דשמעתתא דאילו התוס' מפרשי כרש"י ומרן כרבינו ומדברי התוס' אלו עיין למרן בב"י סי' הנזכר על מ"ש הטור ואם אמר לו ישראל להביאן לו אסורין לו לעולם כתב מרן דלא ידע מהיכא נפקא ליה והביא מדברי התוס' אלו דכל שהוא לאדם ידוע וידעו בו רבים אסור לעולם א"כ כשהביא לישראל זה וידעו בו אסור לעולם ובידעו בו איירי הטור ואח"כ הוקשה למרן דא"כ לא היה לו לתלותו באמירה דאף בלא אמירה הדין כך כיון שהביאן לישראל פלוני וקשה לי על מרן דלמה לא הקשה עוד דאם הטור נגע בדין זה מטעמא דהתוס' ז"ל הו"ל לכתוב תנאי זה דדוקא אם בפרהסיא הוא דאסור עולמית וכדכתיבנא בדעת התוס'.
ועוד קשה לי עליו דאמאי לא ידע מהיכן נפקא ליה להטור ז"ל עדיפא מינה מצינו לרש"י שכתב על מתני' דנכרי שהביא חלילין לא יספוד וכו' כתב רש"י לעולם וקנס הוא וכו' והוא אפילו בלא אמירה כ"ש באמירה ואף דלא פסק כרש"י היינו דוקא בלא אמירה אבל באמירה מסתברא דליקנסיה ובדברי הטור קשה לי שכתב האי דינא דאמירה באמצע ואח"כ כתב ואדוני אבי הרא"ש הסכים לפירוש רש"י דהאי וא"א וכו' הו"ל לכותבו קודם דואם אמר שהוא סיום דינא דלעיל ומן התימה על מרן שלא הרגיש בזה ושוב ראיתי להב"ח שנדחק בזה.

ואם היה הקבר בסרטיא וכו'. וכתב הטור סי' שכ"ה וא"א הרא"ש לא חילק וכו' אבל הרמב"ם כתב וכו' וכתב מרן מ"מ עדיין יש לדקדק למה השמיט הרא"ש לכך נ"ל דהרא"ש מפרש כפי' הגאונים והקשה עליו הרב יד אהרן נר"ו בהגהות ב"י דממ"ש הרא"ש על מ"ש רש"י עולמית ולא נהירא וכו' ועוד דמדפריך בש"ס גבי עשה נכרי [וכו'] אמאי ה"נ ימתין ועל מה קאי ה"נ אי לא קאי אחלילין עכ"ל מזה משמע דס"ל כפי' רש"י בפירוש הסוגייא וכו' יעו"ש וי"ל דלעולם דהרא"ש כפי' הגאונים ס"ל וקושיא זאת השניה היא לדידיה דרש"י דמפרש הש"ס דקאי ארישא ואף דכפי פירושו אין זו קושיא וא"כ יכול להיות הדין אמת גבי חלילין דלא יספוד בהם ישראל עולמית מ"מ כיון דבלא"ה איכא קושיא אחרת שהקשה אותה בתחילה ומכחה נדחה הדין הקשה קושיא זאת השניה לרש"י דלדברי רש"י קשה ג"כ קושיא זאת.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה