יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה ד
נר הדלוק וכו'. וכתב הרב המגיד וז"ל ויש מי שכתב וכו' עד וצ"ע ועיין במ"ש הלח"מ בכוונת הרה"מ וכן הבין מרן בב"י סי' רע"ו בדברי הרה"מ והשיא דעת רש"י דס"ל דדוקא מחצה על מחצה הוא דשרי אבל ברוב ישראל אף דעושה לצורכו אסור יעו"ש והב"ח ס"ק ג' כתב בפי' דברי הרה"מ ונראה דמסתפק משום דבעובדא דשמואל היה הוא וגוי לבדו והתם דוקא איכא למימר כיון דהדליק הנר ומשתמש בו לצרכו ודאי אדעתא דנפשיה עביד אבל ברוב ישראל או מחצה על מחצה כיון דאיכא הרבה ישראל איכא למימר אדעתא דהרבה ישראל קא מדליק [וכו'] ובזה נסתפק הרה"מ אבל במחצה על מחצה דהוי כרוב ישראל לא נסתפק עכ"ל. ודבריו תמוהים דאיך מסתפק הרה"מ במחצה על מחצה ועביד הגוי לצורכו אי אסיר והא עובדא דרבן גמליאל וזקנים היו לפחות מחצה על מחצה ועשה גוי כבש לירד בו וירדו ר"ג וזקנים ואין לומר דהיו רוב גוים ומיעוט ישראל דחוץ דליכא משמעות מזה כלל עוד זאת דא"כ דרובם גוים מאי מקשה בש"ס והא ר"ג מכירו הוה ומאי מקשה שאני התם שהיו רוב גוים ומיעוט ישראל ומשו"ה אע"פ שמכירו מותר אלא וודאי שהיו לכל הפחות מחצה על מחצה וכמ"ש הלח"מ.
ולמה שהקשה הרב מקראי קודש דאמאי לא אשמיענו רבינו הך דינא גם במחצה על מחצה כשיש הוכחה והצריך עיון י"ל דרבינו נקט סתם אבל דבר שאין בו למעט ולהרבות וכו' וסתם וכתב ישראל וגוי ומשמע שהם שוים והישראל והגוי בין א' בא' בין ה' בה' כי כולם שוים ומשו"ה לא נחית לפרש.
וראיתי להט"ז ס"ק ב' כתב וז"ל ב"י כתב והרב המגיד נסתפק בזה קאי על הרא"ש עד ובחנם האריך מורי חמי עכ"ל ואני לא מצאתי מקום באופן לפרש דברי מרן כן כי צווחים ככרוכייא כמ"ש הב"ח לדעתו שכן על מה שהביא מחלוקת רש"י והרא"ש ברוב ישראל כתב והרה"מ נסתפק בזה נמצא דקאי על רוב ישראל ואדרבא אחר המחילה רבתי הוא טרח בחנם לכתוב כן על חמיו ז"ל דכן הוא האמת כוונת רבינו בדברי הרה"מ כמו שהבין הב"ח וכדכתיבנא ועיין בס' צרור החיים רצה לסייע להט"ז וז"ל וכן במעשה דר"ג וזקנים וכו' עד ולא היה אפי' במחצה על מחצה עכ"ל וכתב כן שלא בהשגחה דמתני' תני וירדו בו ר"ג וזקנים ועוד ספינה יכול להנהיגה אדם אחד ודאי דהיו עוד ספנים גוים אפי' שהיה ספינה קטנה ומ"ש רש"י ישראל וגוי ר"ל שוים דליכא רוב באחד מהם וכמ"ש לעיל בדעת רבינו וזה סייעתא למ"ש לדעת רבינו ובדברי רבינו יש להקשות למה כפליה לתנאי דהרי העתיק דין זה בשלמות לקמן פי"ב ה"א וגם שם יש להקשות דכיון דהעתיק דינא דרב אמי דבדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד למה העתיק מתני' דכ"ש הוא.