יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ב · הלכה יג
חיה וכו'. וכתב הרב המגיד וסבור רבינו וכו' עד שהוא זמן הקודם. ונראה לענ"ד דלעולם דרבינו פוסק כמ"ד משיתחיל הדם וכמ"ש כאן ולקולא ומ"ש לעיל היולדת וכו' היינו בענייני לידה דהיינו לקרא חכמה ממקום למקום אין מחללין שבת לקרותה משהדם שותת דאפשר שלא תלד בשבת דהתחיל הדם יום או יומים קודם הלידה וכמ"ש רבינו ריש פ"ז מהל' איסורי ביאה דיכול להיות שהדם שותת יומים קודם הלידה ומשו"ה אין מחללין לענין זה לא כן לשאר עניינים דהיינו לפרנסה ולכלכלה דיש לה חולשה יתירה הרי היא כחולה שיש בו סכנה ועושין לה צרכיה אך קשה דרבינו בפירוש המשנה כתב עד שתשב על המשבר ויתחיל הדם להיות שותת ומאותה שעה לתשלום השלשה ימים מחללין עכ"ל וא"כ קשה דנראה מדבריו דתחילה היא ישיבת המשבר ואח"כ שתיתת הדם ומדבריו בהל' איסורי ביאה שכתבנו לא משמע הכי ועוד דהצריך ישיבת על המשבר לכל העניינים אפילו לעשות צרכיה ומ"מ מ"ש בכונת דבריו כאן נראה אמת ויציב.
וראיתי להלח"מ ז"ל שכתב בגמ' אמרינן וכו' עד מ"ש וא"כ אין שיעור בדבר לכך פי' וכו'. ולענ"ד נראה דרבינו ראה לפרש כן משום דבש"ס אפליגו אמוראי בפי' דפתיחת הקבר חד אמר משתשב וכו' חד אמר משיתחיל הדם וחד אמר משחברותיה וכו' ואהא קאמר עד מתי פתיחת הקבר אמר אביי ג' ימים ופשטא מוכחא דקאי לכולהו אמוראי הנזכרים ואי כפירוש הלח"מ נמצא דמשתנה הג' ימים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ונמצא גם בזה פליגי והוא דבר מתמיה וכי גזרה היא שיהיה עד ג' ימים עד שישתנה לכל אחד הזמן מחמת המנין דג' ימים דמתחיל מהפתיחה אלא וודאי דמשעת הלידה הוא והוי זמן זה לכולהו אמוראי דכך קי"ל לרבנן ולא מצינו פלוגתא בזה.