אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

כל המתכוין וכו'. ה"ז ק"ו וכו'. וכתב הרב המגיד ומתוך לשונו יראה שהכוונה שהכרמלית וכו' וכתב הלח"מ וז"ל ונראה לומר וכו' פירוש דבריו דהתם בין בכונה בין במעשה איכא איסורא דאורייתא וקאי לדין שתנוח בכל מקום שתרצה ומשו"ה חייב לא כן כאן דכונתו שתנוח בכרמלית דוקא אלא שאם תנוח ברה"ר אין חשש דהכונה רובא היא בהיתר והכי הוי פירוש הרב המגיד דכשחשב שתנוח בכל מקום שתרצה דבכי הא חייב ברה"ר הוא הדין אפי' דאיכא כרמלית וחשב כן וכאן מפני שלא נתכוון לזרוק אלא בכרמלית לכתחילה אלא שאם תנוח ברה"ר אין חשש כיון דאיכא כונה טובה פטור וכן מ"ש רבינו כגון שנתכוון לזרוק בכרמלית ר"ל לפ"ז לכתחילה אלא שאם תנוח ברה"ר אין חשש ומשו"ה נקט רבינו הך דינא בכרמלית להודיענו הך דינא דלא דמי לא לדין נתכוון לזרוק ד' וזרק ח' ולא לדין שתנוח בכל מקום שתנוח אלא דלפ"ז קשה דהוה מצי למנקט הך דינא ברה"ר כגון שנתכוון שתנוח קודם ד' אלא שאם תנוח אחר ד' אין חשש והוי הכונה רובא טובא דקודם ד' שרי מדאורייתא וי"ל דהיינו הך.

נתכוון לעשות דבר המותר וכו'. כתב הרב המגיד זה מחלוקת אביי ורבא וכו' ויש שפירשו נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מזה ועיקר הפירוש וכו' וב' הפירושים אלו הם מרש"י ותוס' בסוגיין והקשה הרב חנן אלהים דף ק"כ דמי הכריחו להרה"מ לפרש כונת רבינו כפי' התוס' אי מכח קושיא לפרש"י לדעת רבינו לא קשה מידי לפי דרבינו פוסק בכל אותם הבקיאיות שהביאו התוס' לחיוב דלא כהתוס' וא"כ ליכא הכרח דיפסוק כפי' התוס' יעו"ש וי"ל דהוכרח הרה"מ לפרש כן בדברי רבינו מלישנא דש"ס דלקמן דמפרש שגג בלא מתכוון דשאר מצות היכי דמי כגון דסבור שומן הוא ואכלו דהיינו ממש דומיא דשבת לפי' התוס' וכ"כ התוס' יעו"ש. אך קשה דמלשון רבינו ז"ל משמע כפי' רש"י שכתב נתכוון לעשות וכו' ועשה דבר אחר ואי כפי' התוס' ז"ל הו"ל למימר ועשה איסור והיינו שהחפץ אחד אלא שחשב להיתר ויצא איסור ומלשון דבר אחר משמע שעשה איסור בחפץ אחר.
ויש מי שפירש בכונת הרב המגיד דמ"ש ועיקר הפירוש קאי לש"ס דאמרינן נתכוון וכו' ברם בפירוש דברי רבינו מודה שהוא כפירוש רש"י ולכן כתב רבינו אינו חייב כלום לפי דע"כ לא אמר רבא פטור אבל אסור אלא בנתכוון לחתוך תלוש ונמצא מחובר ברם נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר אפי' איסורא ליכא ולכן כתב רבינו אינו חייב כלום ונמצא דברי רבינו מכוונים אלא שיש לגמגם שלא כתב רבינו דין הש"ס אלא המחודש וי"ל דדין הש"ס כבר כתבו רבנו פ"ז משגגות הי"א יעו"ש ומ"ש פטור דמשמע אבל אסור י"ל כמ"ש הלח"מ כאן ועיין להרדב"ז הנדפס מחדש ח"א דף קי"ב שתפש על רבינו דכאן פסק כרבא ופ"ב משגגות כתב נתכוון להגביה את התלוש וכו' פטור נראה דפסק כאביי ותירץ דרצה לומר דינא ככו"ע ובפ"ז כתב הדין כרבא וכ"כ מרן שם.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה