אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

כל העושה מלאכה אע"פ שאינו צריך לגופה של מלאכה וכו'. וכתב מרן משם מצאתי כתוב וז"ל ההפרש שיש וכו' יעו"ש וראיתי להרב פרי חדש בס' מים חיים בנימוקיו על רבינו שמפרש מילתיה דמר ההוא אמר וז"ל ופי' כך דפסיק רישיה אע"פ שאינו מכוין למלאכה מ"מ סוף סוף כונתו לעשות אותה פעולה שהמלאכה נעשית בהכרח כיצד הרי שסגר הדלת וכו' וסגירת הדלת היא צידת הצבי אבל במשאצ"ל הרי שמכבה את הנר בשביל השמן הוא אינו צריך לכבוי אלא שמחמת הכבוי נמשך לו הנאת השמן וכו' זה תוכן דבריו. ולפי המובן מדבריו הוא שמחלק בין כשעושה המעשה שממש באותו מעשה נעשית האיסור וההיתר בין כשנמשך ממעשה האיסור דכבוי הנר הנאת השמן שהוא ההיתר וא"כ קשה דאדרבא כלפי לייא דכל בתר אפכא מסתברא שוב ראיתי למורינו הרב בספר בתי כהונה סימן כ"ד ס"ק ג' שלא הבין ג"כ דברי רבו אלו יעו"ש ודוק.

או המכבה את הגחלת וכו'. והוא מסוגייא דשבת דף מ"ב יעו"ש וראיתי להרשב"א בחידושיו שכתב משם רב האי גאון וז"ל אבל רב האי גאון כתב וז"ל דרבי יאודה אפילו במקום הזיקא אסר אלא דשמואל לא ס"ל כותיה במקום דאיכא היזקא ומשו"ה התיר לצוד את הנחש ולכבות גחלת של מתכת אבל לא של עץ ומה הפרש ביניהן דשל עץ היא אדמדמת וכיון שנראית פורשין ממנה עוברי דרך ואינן ניזוקין אבל של מתכת אף שכבתה היא חמה ואינה נראית ומזקת עכ"ל. וקשה לי דא"כ מאי מקשה בגמ' למימרא וכו' ואי ס"ד וכו' אפי' של עץ ומאי קושיא לעולם דס"ל כר"ש והיינו טעמא דשל עץ לא משום דנראית וליכא הזיקא ואין צריך לתירוץ הגמ' ויש ליישב על פי מ"ש הרשב"א דף קכ"א ע"ב ד"ה ברצין אחריו משם הרב בעל ההלכות יעו"ש דלר"ש אפי' שאר המזיקין נהרגין ואפי' אין רצין אחריו כיון דליכא אלא איסורא דרבנן שרי ומשו"ה אי אפשר לאוקומי כר"ש הכא בשמעתין דהא אפי' שיהיה של עץ שנראה מידי חשש לא נפקא וכיון דהוי כר"ש דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור אפי' של מתכת כן מתפרש הסוגייא לדעתו ודוק.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה