אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה טו

הלכה יא

הטיל ציצית על ציצית וכו'. עיין למרן ב"י סי' י' מ"ש עליו. ולענ"ד הוא דוחק גדול חדא דאיך יחד לרבא סברא זאת דמשום דעבר בבל תוסיף לא הוי מן העשוי ואדרבא כלפי לייא וכדקא מותיב ליה רב פפא לפי דרכו זאת. שנית דכפי דרכו נמצא דר"פ דפליג עליה דרבא (דמתכוון) [במתכוון] להוסיף דלרבא חשיב שפיר כתעשה ולא מן העשוי ולר"פ חשיב כעשוי א"כ איך אמר ר"פ ממאי דגברא לאוסופי וכו' כנראה דאי להוסיף אתי אזיל ומודה ליה וזה אינו כפי דרכו והכי הו"ל לומר ממאי דכי עבר אבל תוסיף הוי מעשה בהכשר.
והנראה לענ"ד הוא דהכי הוי פרושא דשמעתתא לדעת רבינו דהקשו בש"ס ומי אמר תעשה ולא מן העשוי והאמר ר' זירא הטיל למוטלת כשרה אמר רבא וכו' כלומר פליג אר' זירא השתא בבל תוסיף קאי מעשה לא הוי בתמיה וכיון שכן חשיב מן העשוי ואיך אמרת הטיל למוטלת כשרה אתקיף ליה רב פפא לרבא ממאי וכו' דילמא לבטולי וכו' וא"כ כשרה כר"ז והכל נרדף והקושיא הוי עד סוף הענין ומי אמרת תעשה ולא מן העשוי ואסיק בקושיא ואין זה דוחק לפי דרכינו דהא גם לרש"י אסיק בקושיא אלא שאינו בדרך זה. והא דהביא הש"ס הא דרבא ור"פ לפי דרכינו הוא לקיום הא דר"ז כלומר דהכי קי"ל, ונמצא לפי דרך זה דבין לרבא בין לר"פ היכא דמכוון לאוסופי פסול והוי בכל ענין בין דפסיק לקמאי בין לבתראי ומטעם דכתב רבינו ז"ל ולהיכא דכיון לבטולי כשרה לכו"ע ואפילו לרבא דעד כאן לא פליג רבא עליה דר"ז אלא משום דס"ל דלאוסופי קא מכוון ברם היכא דמכוון לבטולי מודה ליה וכן רב פפא אי לאוסופי מכוון מודה ליה לרבא אלא דלבטולי מכוון ולא פליגי אלא דלמר לבטולי מכוון ולמר לאוסופי דהיינו בסתם וכמ"ש מרן לעיל בסמוך לדעת הרא"ש.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ציצית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה