אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליקים גאטינייו

פרק ד · הלכה טו

הלכה יא

וכתבי הקדש שבתוכה הרי אלו יגנזו. ואמרו שם בגמ' מתני' דלא כר' אליעזר דאמר כל עיר שיש בה מזוזה אפי' אחת אינה נעשית עיר הנדחת שנא' לא תעשון כן לה' אלהיכם ופרש"י הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשרפה והקשה הגדול בעל משנה למלך הביאו בספר בני דוד דליתי עשה דושרפת ולידחי לא תעשה דלא תעשון כן. וראיתי להרב מרכבת המשנה ז"ל תירץ דשאני הכא דעובר הלאו בכל אזכרה ואזכרה דבמזוזה וכה"ג לא אמרינן אתי עשה ודוחה ל"ת והכי דייק לה מלשון רש"י דכתב וכתיב בה (אזכרה) [אזכרות] אלו דבריו ואחר המחילה רבה ליתא דלפי דבריו יוצא דאם ימחוק אדם מזוזה בבת אחת עובר על כל אזכרה ואזכרה ואין הדין כן אלא דעובר דוקא הלאו אחד ומנא אמינא לה ממאי דגרסינן במסכת מכות דף כ' ת"ר לא יקרחו קרחה יכול אפי' קרח ד' וה' קרחות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל קרחה לחייב על כל קרחה וקרחה הני ד' וה' קרחות היכי דמי אילימא בזה אחר זה וה' התראות פשיטא אלא בחדא התראה מי מחייב והתנן וכו' לא צריכא דסך ה' אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת דהויא התראה לכל אחד ואחד והיינו טעמא מיתורא דקרחה וכמ"ש התוס' שם בפירוש דאי לא תימא הכי אוכל ב' זתים מאיסור בבת אחת יהא לוקה שתים יעו"ש וכן בשריטה על דרך זה שעשאו בבת אחת לוקה הרבה דשם נמי איכא קרא יתירה כמו קרחה ואף דלא פסקו רבינו אלא בקרחה יעו"ש בפי"ב מהלכות אלו הט"ו ולא כתב כן בשריטה הלכה י"ג משום דבש"ס אתמר בקרחה כן כתבו ג"כ הוא בקרחה וה"ה בשריטה דאל"ה מה נענה ומה נאמר להכרח הש"ס בקרחה דהוי ג"כ בשריטה דהקשו אילימא בזה אחר זה וה' התראות פשיטא אלא בחדא התראה מי מיחייב וכו' יעו"ש והש"ס כתב כן בקרחה וה"ה בשריטה המורם מן האמור דמשום יתורא דקרא הוא דחייב על כל אחת ואחת אפי' שהם בבת אחת משא"כ בשאר לאוי דאם עשאם בבת אחת כגון אוכל ב' זתים מאיסורא וכן מוחק שמות בבת אחת בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת ומ"ש רש"י ז"ל אזכרות כיון דאיכא אזכרות טובא נקט אזכרות ולא אזכרה.
ולעיקר הקושיא לפי חומר הנושא נראה דלא ס"ל לר' אליעזר אתי עשה ודחי ל"ת דזה הוא נלמד מכלאים בציצית מסמיכות לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך יעו"ש ביבמות דף ב' ואמרו שם דאף מאן דלא דריש סמוכים במשנה תורה דריש שכן ר' יהודה דלא דריש ובמשנה תורה דריש גבי אנוסת אביו ואמרו שם דא"כ ת"ק דפליג עליה דר"י אמאי פליג כיון דאיכא סמיכות ומשני דלא חשיב ליה סמיכות יעו"ש וההוא [ת"ק] דר"י הוא ר' אליעזר כמו שנראה בברייתא בברכות דף כ"א נמצא ר"א לא דריש סמיכות אלא סמיכות דאלים טובא וא"כ האי סמיכות דלא תלבש שעטנז עם גדילים תעשה לך לא אלים טובא דשם ביבמות נושא ונותן טובא בסמיכות הזה עד דמסיק בדף ה' ע"ב אלא משעטנז כולה נפקא ועיי"ש בתוס' ד"ה כולה שהקשו כמה קושיות בזה ואף שתירץ לא ניחא ליה לר"א בהכי ומשו"ה נייד מסמיכות הזה ולא דריש להתיר כלאים בציצית ולא נפקא [ליה] האי דינא דאתי עשה ודחי ל"ת.
ואחר סמוך קצת ימים מצאתי להתוס' פרק ר' אליעזר דמילה דף ק"ל ע"ב ד"ה שלא שהקשה לר"א דהתיר מכשירי מילה בשבת דרך רשות הרבים דהא אפשר דרך גגות וכל מקום דאפשר לקיים שניהם לא אמרינן אתי עשה ודחי ל"ת יעו"ש דלא תירצו כלום ולפי קדימתינו דלא ס"ל לר"א אתי עשה ודחי ל"ת ומילה היא היתר ולא דיחוי והיא הלכה למשה מסיני אף מכשירי מילה שרו ליה כמילה גופא דהותרה היא מילה ומכשיריה לדידיה.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה