אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליקים גאטינייו

פרק ד · הלכה יא

פרק ד

בהמה חציה וכו'. ועיין מ"ש מרן ומה שהקשה עליו הרב זרע אברהם חלק יו"ד סי' כ"ז דף קי"א ע"א דכיון דאכתי לא ידע אי שחיטה מטהרתה מידי נבלה דבתר הכי קא מבעי ליה וסלקא בתיקו ועל צד דשחיטתה מטהרתה מידי נבלה הא שפיר מהניא ליה שחיטה וכמאן דפליגא דמיא והנכון לו על פי מ"ש פרק משילין דף ל"ז גבי מ"ש שנים שלקחו בהמה וחבית בשותפות רב אמר בהמה אסורה חבית מותרת והיינו טעמא דשאני בהמה דינקי תחומין מהדדי וא"כ היינו טעמא דבהמה דהכא דבהמה בחייה ינקי אבריה מהדדי יעו"ש.
ולענ"ד בריה קלה במ"ש יש לי לידון בדבריו אלה והוא דמה שהקשה ז"ל כבר הרגיש רש"י בסוגיא עצמה גבי דבעיא וז"ל בד"ה לא שנא שחטה משחט וכו' אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה דנהי דלאכילה איתסר ואיסור הנאה הוא אבל תיהני לטהרה מידי נבלה עכ"ל וכונתו פשוטה דשאני איסור אכילה והנאה מאיסור נבלה. ובעל ספר פרשת הכסף חילק ביניהם מדעתו ואמת יהגה חכו וכבר רש"י ביארו באותות ב' ונעלם גם מעיניו ואף גם זאת מה שחילק מהר"א יצחקי ז"ל דבהמה ינקי תחומין מהדדי הוא אמת ויציב ורמזו רש"י ז"ל בד"ה עיסה כל אימת דבעי פליג לה ואין חלק של עיר הנדחת מעורב בו ע"כ ויש לדקדק בכונתו דאיך כתב דאינו מעורב והא מעורב הוא בכל חלק וחלק אין לך כל שהוא שאינו מעורב אלא ודאי כונתו דאינו מעורב כ"כ דיניק קצתו מקצתו ויכולים להתחלק קצתו מקצתו משא"כ בהמה דינקי תחומין מהדדי וחילוק זה איצטריך לן לכשהבהמה בחייה והוא פשוט מעצמו אלא דרש"י אתי למאי דקשיא לן עדיין דניחא כשהבהמה קיימת אבל כשנפלוג אותה לאבריה מאי איכא למימר ואהא קאמר חדא דאי אפשר לפלוגא בלא שחיטה וא"ת לאחר שחיטה מאי איכא למימר ואהא כתב דאין בשחיטה כלום כיון דלמיתה קיימא וכו' נמצא דכל מ"ש רש"י הוא לחלק בין בהמה לעיסה כשמתה ברם בחייה החילוק ברור ופירשו גבי עיסה נמצא דעל פי ראות מ"ש רש"י ז"ל בכל הסוגיא הזאת ליכא קושיא ותימה.
ולענ"ד דברי מרן ורש"י הם דברים אחדים אלא שמרן לא העתיק הדברים כלשונם ולעולם מ"ש רש"י כתב ואף גם זאת מ"ש הרב מרכבת המשנה שגירסת רש"י היתה בש"ס אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה לא ידעתי מה ראה על ככה בדברי רש"י ולא שהם דברי רש"י וע"פ מה שהקדמתי בכונת רש"י בסוגיין אין מקום למ"ש עוד הרב הנזכר יעו"ש ושוב ראיתי לספר יצא מחדש קרבן אליצור בקונטרס ברירה דף קפ"ה שהבין מדברי רש"י כמו שהבין הרב הנזכר דהיה גורס בש"ס אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה וגם דא"א לפרש בש"ס כההיא דפרק משילין וכבר כתיבנא דליכא מדברי רש"י גלוי וההיא דפרק משילין יתכן בסוגין גם כדברי רש"י.
ודע עוד דע"פ דברי רש"י שהבאתי בבעית הש"ס בד"ה לא שנא שחטה משחט שכתב אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה וכו' לא באתי לכונת הפר"ח ז"ל בחידושיו על רבינו שכתב וממית דכתב רש"י לאו דווקא דא"כ היכי מבעיא לן תו אי מהניא שחיטה לטהרו מידי נבלה אלא הכי קאמר וכו' והא רש"י הרגיש בזה וישבו. גם מה שכתב ומסתברא דחציה של עיר הנדחת לא אסירא אלא באכילה משום דליכא סימנים להתירה אבל בהנאה שריא דבלא שחיטה וכו' כמו עיסה עכ"ל והא רש"י ז"ל כתב בפירוש וז"ל אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה דנהי דלאכילה איתסר ואיסור הנאה וכו' הרי לך להדיא דגם בהנאה אסור ועיין בספר יצא מחדש הנזכר שקיל בזה דהנאה ולא הבנתי גם לו יעו"ש.
וראיתי למהרא"י ז"ל שם דקשיא ליה לרב חסדא דהא אין ברירה בדאורייתא אם לא שנאמר דס"ל דכל מידי דקאי לחלק לא שייך בזה ברירה וכמאן דפליגא דמיא ולא אמרינן אין ברירה בדאורייתא ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא להאי חילוק דהא בפרק השולח רבי דס"ל אין ברירה אמרו גם במידי דקאי לחלק דהיינו גבי טבל וחולין מעורבין זה בזה יעו"ש. ושוב ראיתי להפר"ח שהקשה כן ובכלל הקושיא כתב ואמרינן בפרק השולח וכו' טבל וחולין מעורבין זה בזה ונראה ודאי דרצונו לשלול חילוק זה דליתיה.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה