יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ח
אין מלין וכו' וביום וכו'. ומרן הביא הש"ס דפ' הערל דף ע"ב. וראיתי להרשב"א בחידושיו דברים סתומים וז"ל אפי' למאן דלא דריש וא"ו וא"ו וה"א דריש כלומר שאפילו נימול שלא בזמנו אינו נימול אלא ביום והלא ר' אלעזר בר' שמעון בפירוש אומר הנימולין שלא בזמנן נימולין בין ביום בין בלילה, ועוד מאי קאמרינן מר סבר דרשינן וביום ומר סבר לא דרשינן וביום כי הא דאדרבה בהא דר' יוחנן ור' אלעזר בן פדת אמרינן דכולהו דרשי וביום השמיני ולא פליגי כלל, אלא המחוור כפירוש רש"י וכו' עכ"ל אות באות. ולענ"ד הכי פירושו דהוה מפרש בש"ס דכד מותיב ר' אלעזר לר' יוחנן אין לי אלא נימול לשמיני שלא יהא אלא ביום מנין לרבות שלא בזמנו וביום ואפילו למאן דלא דריש וא"ו בעלמא הכא במילה וא"ו וה"א דריש דהיינו וא"ו דוביום וה"א דהשמיני וא"כ ה"ה גבי נותר דכתיב וא"ו וה"א דהוי בין בזמנו בין שלא בזמנו והיה מזקיקנו לפירוש זה דאי לא תימא הכי מה צורך להזכיר בקרא מילה כיון דמילה ליכא וא"ו וה"א ולא קשיא משם אם לא כמו שפירשנו וז"ש הרשב"א וא"ו וה"א דריש כלומר שאפילו נימול שלא בזמנו דאיכא וא"ו וה"א אינו נימול אלא ביום ואהא קשיתיה להרשב"א והלא ר' אלעזר ב"ר שמעון בפירוש אומר הנימולין שלא בזמנן בין ביום בין בלילה ואיך אפשר דמילה ליכא מאן דפליג, ועוד קשה לפירוש זה מאי קאמרינן מר סבר דרשינן וביום וכו' והא כולהו דרשי וביום השמיני משום דאיכא וא"ו וה"א וא"כ מוכרח שהפירוש הוא כמ"ש רש"י ז"ל וה"א דהשמיני לא שייך לענין זה וצריך וא"ו וה"א זה בצד זה כגון והנותר ודוק ותיבת השמיני יתר בסוף דברי הרשב"א מורה פירוש זה כנ"ל.
בכ"מ. כתב מרן ואע"ג וכו' כאידך ברייתא. ולכאורה אין צורך לדברים אלו דמאחר דמצינו ת"ק דברייתא וברייתא דתורת כהנים ור' אלעזר ור' יוחנן מה שייך להקשות ולתרץ בזה.