יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ה
ואם טבלה אמו וכו'. וכתב מרן לא קאי ארישא וכו' אלא למאי דסליק מיניה דהיינו לקח שפחה על מנת שלא להטבילה וכו' ולמד רבינו מדאמרינן ות"ק וכו'. וראיתי להב"ח פי' כן אלא שכתב וז"ל אבל יש ליישב דס"ל להרמב"ם דלת"ק דאפילו בילדה ואח"כ הטבילה נימול לשמונה ודאי אפילו בלקחה על מנת שלא להטבילה אם טבלה אח"כ בכלל שפחת ישראל היא וכו' והא דלא קאמרינן בסתם בשלא טבלה אינו אלא כדי דלא תיקשי לך דלמאי דקיי"ל כר' עקיבא דפ' החולץ דאין מקיימין עבדים ושפחות שלא נתגיירו אפילו יום אחד וכו' ע"כ אמר בשלקחה על מנת שלא להטבילה וכו' עכ"ל.
ודבריו תמוהים דמאי קשיא ליה דאמאי לא תירץ שלא טבלה הא לת"ק אין הפרש בין טבלה ללא טבלה דאפי' בלא טבלה לת"ק משכחת לשמונה והיינו טעמא דכיון דבידו להטבילה חשיב שפיר דומיא דלכם אלא כאן דלקחה על מנת שלא להטבילה ולא טבלה לאו דומיא דלכם הוא ומשו"ה נימול לאחד ברם בטבלה אפילו אחר שילדה נימול לשמונה. ומ"ש עוד שם דזה מבואר בדברי התוס' אינו, דכוונת התוס' דקשיא להו דהיאך יכול ליקח שפחה על מנת שלא להטבילה הא אסור להשהותה ואהא משנו בשלקחה על מנת כן שרי להשהותה.