אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה ז

הלכה ג

כיצד חל י"ד כו'. מתני' מגילה נקראת כו' לא פחות ולא יותר וכתב רש"י לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו עכ"ל ואענה חלקי מ"ש מזה שנים והוא דמיעט דמפשטא דמתני' משמע דאף מגילה נקראת בי"א בי"ב כל אחד בזמנו איש איש לפי מקומו ומי שקורא בי"א אינו קורא בי"ב וכן כולם ולא פחות ולא יותר קאי לכל אחד בזמנו דהיינו מי שזמנו בי"א אינו קורא לא פחות ולא יותר וכן כל אחד ואחד וזה אינו מדקתני כיצד כו' וזהו שכתב רש"י מגילה כו' פעמים בזה פעמים בזה דבזמן תליא מילתא וכדפריש ואזיל וא"כ לא פחות ולא יותר היינו לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו ולא קאי לכל זמן וזמן וכעת מצאתי כן למהרש"א בקונטרס קלורית לעין.

חל להיות בג' קורין בב' שהוא יום י"ג כו'. הכי איתא בש"ס י"ג זמן קהילה לכל היא ופרש"י ז"ל שנקהלו לעמוד על נפשם ולכך לא צריך קרא וכתב הרא"ש ולא נהירא [וכו'] ונראה לר"י דש"ס דידן כעין הירושלמי ודלא כרש"י כו' וראיתי להרב שדה יהושע ז"ל רצה להליץ בעד רש"י ולכוון הך ירושלמי לש"ס דילן וז"ל ולפי' רש"י יש לקשור הירושלמי עם הש"ס דכי היכי דפי' בש"ס דזמן קהילה לכל כלומר דנקהלו להנקם מאויביהם ולכן לא צריך קרא ה"נ י"ל הך דהכא בזה האופן דכיון דיום י"ג היה יום מלחמה ולא יום מנוחה הוא מוכיח שעיקר הנס בו היה וא"צ קרא לרבות אבל לפי' ר"ת דמפרש זמן קהילה לכל שהכל מתאספים לצום אסתר אין לקשור הירושלמי עם ש"ס דילן עכ"ל.
ואחרי נשיקת ידיו ורגליו נראה דאי אפשר לקשרם ולדבקם דהא לדעת רש"י עיקר הנס בו היה ולכן לא צריך קרא והירושלמי מקשה מעתה אל יקראו בו וכי משו"ה אין ראוי לקרות בו וכן התירוץ שתירץ בירושלמי מק"ו השתא לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין ולפי' רש"י ז"ל מה צריך לק"ו והא היום הוא דחזי לקרות בו ובשלמא לפי' הרא"ש ניחא שאין היום גורם כי יום מלחמה הוא אלא דמק"ו ילפינן.
עוד כתב הרא"ש וז"ל ופי' ר"ת כו' וראיתי להרב פר"ח סימן תרפ"ו כתב על דברי ר"ת אלו וז"ל וקשיא לי דאי איתא שבי"ג היו מתקבצים כשחל בד' אמאי דחינן להו ליום הכניסה ליקרו בי"ג ועוד דמוכח בהדיא כו' דאינו תקנת חכמים [וכו'] אבל בפ"ק דמגילה משמע דתקנת חכמים הוא דגרסינן כו' עכ"ל והרב מקראי קודש כתב וז"ל ור"ת יפרש ביום הכניסה והוא יום י"ג שהוא יום ג' והא דתנן בי"א בי"ב בי"ג היינו כשחל י"ד בע"ש ובשבת ובאחד בשבת כתנן במתני' עכ"ל ודבריו תמוהים דא"כ ביום הכניסה דקאמר היינו יום י"ג לקמן בפי' המתחלת אלא שהכפרים כו' דקא מתמה תלמודא דאם איתא לקדמו ליום הכניסה ותירצו הו"ל י' כו' ואי איתא דיום הכניסה היינו י"ג א"כ כשחל י"ד בב' הוי יום הכניסה יום א' דהיינו י"ג ומה תירצו הש"ס הו"ל י' וא"כ חזרה קושית הפר"ח למקומה.
עוד הקשה הפר"ח אך קשה לפי' ר"ת דאי הכי י"ב לא משכחת לה דאי חל פורים בשבת קורין ביום הכניסה דהיינו יום י"ב שהוא יום ה' ולמה לא יקראו בע"ש שמתענים בו דע"כ לא אמרו הגאונים שיתענו ביום ה' רק כשחל י"ד באחד בשבת דע"ש אינו זמן התענית משא"כ כשחל י"ד בשבת דע"ש זימניה וכמ"ש הרה"מ כו'.
וכתב הרב מקראי קודש וז"ל ונראה דלא קשה מידי דכשחל י"ד בשבת שגם העיירות מקדמים ליום הכניסה ממילא גם בני הכפרים שליקרוא עמהם אף שאינו קולא להם שיום ו' ג"כ מתאספים כו' עכ"ל ולא הבינותי דבריו דהעיקרא דמילתא קשה דליקרו עיירות גדולות בע"ש כיון שקורין ג"כ הכפרים בו דהוי זימנייהו דהוי יותר טוב דליהוי הקריאה יותר קרובה לזמנה. ולעיקר קושיתו י"ל דר"ת יסבור כסברת הטור שכתב דהטעם שמתענים [בה'] בשבת היינו משום שמרבים בסליחות ותחנונים ולא יתכן לעשות כן בע"ש וכ"כ הרא"ש ורב אחאי גאון ולפי טעם זה מה לי אי חל י"ד בשבת או באחד בשבת לעולם הדין שוה שאין להתענות ביום ו'.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה