יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ג
מצוה וכו' וכל הלילה וכו' וכל היום וכו'. ועיין מ"ש הלח"מ ומכלל דבריו וז"ל וא"כ זה הכלל אינו שהוא דלא כהלכתא שהרי רבינו בהל' קרבן פסח פסק כר' אליעזר וכן בסידור בזיכין עכ"ל וכבר תמהו עליו הרב מקראי קודש בהל' מגילה והרב אור יקרות דף מ"ג דרבינו בפי' פסק כר' עקיבא שכתב ודין תורה שיאכל כל הלילה עד הבוקר וא"כ פסק כזה הכלל ועוד קשה על רבינו דבכללא דלילה פסק כהך מתני' ובכללא דיום לא פסק כהך מתני' אלא אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה בתוך טפחו של זה יע"ש פ"ה דתמידין ומוספין וכבר קדמני הרב בני חיי בליקוטים ועיי"ש מה שתירץ גם בספר אור יקרות ומ"ש בחי' פ"ה דתמידין ומוספין.
וראיתי להרב פר"ח סי' תע"ז נתן טעם לרבינו היאך פסק כר"ע ממ"ש בפסחים דף ק"כ אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לר' אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו ומדאמר הכי ולא אמר מדברי ראב"ע נלמוד אכל מצה וכו' לא יצא ש"מ דס"ל לרבא דלאו הלכתא היא הא דראב"ע יעו"ש וקשיא לי א"כ במנחות דף צ"ט דאיתא הכי א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפי' לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים לא ימוש הרי דפוסק ר' אמי שהוא אמורא בתרא כר' יוסי והנכון כמו שתירץ הרב בני חיי יעו"ש ובהל' תלמוד תורה פ"א ה"ח כתב וחייב לקבוע זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. והקשה הלח"מ שם דזה הוי כר' יוסי ואיהו פסק דלא כר"י בהלכות תמידין ומוספין והוא מפרק לה בדוחק דבקרא דוהגית בו יומם ולילה כו"ע מודו יעו"ש ועל פי זה יתיישבו דברי הפר"ח ואין להקשות דשם בש"ס ר' ישמעאל ס"ל דקרא כפשטיה ממש יומם ולילה ולכן השיב לבן אחותו שאינו יכול ללמוד חכמת יונית דהוי תנא ג'.
ולענ"ד נראה דפסק כן בהל' ת"ת מש"ס דברכות דף ל"ה דתניא ואספת דגנך מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא ימוש יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת הנהג בה מנהג דרך ארץ וכו' נמצא דקרא דלא ימוש וכו' מגלה ליה קרא דואספת דגנך ולא מכח פי' דיומם ולילה דר"ל כמו תמיד דלחם הפנים וכמ"ש רבי אמי ואף דרשב"י פליג עליה בברייתא שם הא אמר בש"ס שם אמר אביי הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם כרשב"י ולא עלתה בידם א"ל רבא לתלמידיו במטותא מינייכו וכו' וכיון דאביי ורבא ס"ל כר"י אמטו להכי פסק רבינו כוותיה.
אבל קשה דכאן תני בהך ברייתא דר' ישמעאל ס"ל דלא ימוש לאו כפשטיה אלא הנהג בהם מנהג דרך ארץ ובמנחות נמי שאל דמה בן אחותו של ר' ישמעאל לר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש וכו' צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה וכו' הרי מפורש דס"ל הכתוב כפשטיה והוי סותר לההיא ברייתא ולענ"ד נראה דגם לר"י מ"מ לא נפקא קרא מפשטיה דנהי דקרא דואספת מורה דלאו יומם ולילה ממש הוא וקרא דיומם ולילה מה תהא עליו צ"ל דאיירי לשעה שאין לו עסק לצרכי מזונותיו דחייב יומם ולילה ולכן השיב לו למה ששאל ממנו אי יכול ללמוד חכמת יונית דאינו יכול דכתיב יומם ולילה.
ונבא למה שהקשה הרב טירת כסף סדר אמור דף קצ"ה ע"א וז"ל וכן צ"ע על מ"ש ר' יוחנן משום רשב"י דאפי' לא קרא ק"ש אלא שחרית וערבית קיים פסוק לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ואלו בפרק כיצד מברכין אמר רשב"י דפסוק לא ימוש סברא התורה דברים ככתבן ופליג אמאן דאמר שם דשרי לנהוג בה מנהג דרך ארץ כדכתיב ואספת דגנך והיאך קאמר הכא דבק"ש קיים לא ימוש וצ"ע עכ"ל ולק"מ דלעולם רשב"י ס"ל דבק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ומאי דאמר בברכות הכי פירושו למ"ש ר' ישמעאל תלמוד לומר ואספת דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ ונמצא חיוב לאדם לנהוג דרך ארץ ולא יעסוק בתורה ביום ובלילה אהא השיב לו אפשר אדם חורש בשעת חרישה וכו' תורה מה תהא עליה דהן אמת דיוצאין ידי חובת לא ימוש ספר התורה אבל לא נמצא מי שיעסוק בתורה ומה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתם נעשית ע"י אחרים וכו' ובזמן שאין עושין רצונו של מקום וכו' ואספת דגנך נמצא ואספת דגנך אינו חובה וא"כ אף דאדם יוצא ידי חובת לימוד בק"ש שחרית וערבית מ"מ אם עושה רצונו של מקום יכול לעסוק בתורה ביום ובלילה ממש ומלאכתו נעשית ע"י אחרים.
ועיין במג"א ריש סי' תרפ"ז בשם הגהות מנהגים דגר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה דעיקר מצותה ביום עכ"ל מזה נסתייע בס"ק א' יעו"ש ואתמהא דהא החיוב דיש ביום הוא ג"כ בלילה וכמ"ש רבינו והוא מהש"ס וע"כ לא כתבו ר"י ור"ת שם בדף ד' דהעיקר הוא ביממא אלא להצריך זמן גם ביום וכלפי ההוא דינא כתבו כן אבל לעולם חיוב איכא בלילה כמו ביום ומ"מ הדין אמת ולא מטעמיה אלא מטעם אחר והוא דמשעלה עמוד השחר יום הוא ולכתחילה אינו יכול לקרות ק"ש ערבית אחר שעלה עמוד השחר אלא א"כ נאנס והיינו טעמא דמועיל בנאנס דכתיב ובשכבך ואיכא דגני בההיא שעתא וכמ"ש במלחמות ריש ברכות הביאו המג"א שם גבי דין זה הל' ק"ש סי' נ"ח ס"ק ו' וזה שייך דוקא בק"ש דכתיב ובשכבך אבל בעלמא יום הוא ואף גם זאת אפי' נאמר דדומה לק"ש מ"מ כיון דלכתחילה לא חשיב לילה אלא היכא דנאנס הוי כמו תשלומין ובנידון דידן דלא נתחייב בלילה שהרי נכרי ליתי בתשלומין והוי כחגר ביום א' ונתפשט ביום ב' דפטור מן הראיה כיון דלא חל חיובא עליה ודוק.