אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אחד הקורא וכו' לא יצא. עיין מ"ש מרן וז"ל ואם נפשך לקיים נוסחת ספרינו וכו' אבל כיון דחזינן דרבי גבי ק"ש שנה הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא וכו' דמדסתם משמע דס"ל כת"ק וכו' עכ"ל ויפה הקשה לו חכם בני פחד יצחק יהיה בעזרו מסוגיית מגילה דף י"ז ע"ב ורבי נמי הא כתיב שמע ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא וכו' מוכח דרבי ס"ל לא יצא ואיך כתב וז"ל דמדסתם רבי מורה דס"ל דיצא ואין לומר דמ"ש ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך ר"ל לכתחילה אבל בדיעבד יצא דהא בברכות דף ט"ו קאמר מ"ט דר"י דאמר לא יצא דכתיב שמע וכו' מה שאתה מוצא מפיך ות"ק סובר בכל לשון שאתה שומע הרי דמאן דדריש קרא דשמע להשמע לאזניך אף בדיעבד לא יצא ובקיצור יותר קשה באופן אחר דאילו רבי ס"ל לא השמיע לאזנו יצא והיינו מטעם שמע בכל לשון שאתה שומע וכמ"ש שם בברכות ואיך קאמר רבי בברייתא ככתבה דוקא משום והיו ושמע להשמע לאזניך וכעת קשה.
והלח"מ כתב וז"ל דרבינו הוקשה לו בסוגייא דאם היה ר' יהודה מכשיר בחרש ג"כ הו"ל למימר ר"י מכשיר בקטן ובחרש וכו' לכך מפרש דמ"ש בש"ס לעולם ר"י ואפי' לכתחילה ר"ל דר"י לכתחילה קאמר ומתני' דמגילה וההיא דשמע לא דמיין דמגילה אית בה פרסומי ניסא וכו' אלו תוכן דבריו והנה למ"ש דקשיא ליה לרבינו לא קשה או דס"ל כמ"ש הראב"ד הביאו הרשב"א בברכות דכבר פליג ר"י בחרש בדוכתא אחריתי או כמ"ש הרשב"א והוא פשט הש"ס דכד מוקמינן ממתני' ר"י משמיה דרביה כולה היא משמיה דרביה ובחסורי מחסרא ולא דר"י הוא דידיה.
גם מה שפירש בסוגייא הוא דוחק גדול דאם קבלה נקבל דכפי פי' זה באיזה תבות רמז בש"ס האי חילוקא דפרסומא ניסא אדרבא הטפל שהוא הא דידיה הא דרביה עשה עיקר ופי' בפי' הא דידיה הא דרביה הוא לאוקומי האי דברכת המזון כמאן לפי דרכו מאי דלא קשה ליה מעיקרא כי אם מההיא דבן פזי והניח התירוץ בע"פ דשאני תרומה ממגילה ומתרץ מאי דקשה על זה מההיא דברכת המזון בהא דידיה הא דרביה נמצא דהעיקר חסר עוד זאת קשיא ליה לחכם בני יצ"ו דבברכות דף ט"ו איתא להך סוגייא ממש דקא שקיל וטרי התם מתרומה עם שמע וקאמר כדהכא לעולם ר"י ואפי' לכתחילה ולא קאמר הא דידיה הא דרביה ושם אי אפשר לפרש כדפי' הלח"מ.
ועיין בסוגיין דמגילה מ"ש רש"י גבי לעולם ר' יהודה ואפילו לכתחילה ולא קאמר הא דידיה הא דרביה דלעולם ר' יהודה ואפי' לכתחילה מכשיר ומתני' ר' יוסי היא ואפי' דיעבד לא והאי דתורם לכתחילה ר' יהודה היא עכ"ל והקשה החידושי הלכות דאמאי לא פי' דהאוקמתא דלעיל קאי דמתני' לכתחילה לא ודיעבד שפיר דמי ואתיא כר' יהודה אליבא דרביה ולכאורה חישבתי לתרץ דהוכרח רש"י לפירוש זה דאי כפירוש החידושי הלכות כשאמר בש"ס ואלא מאי ר' יהודה אלא הא דתניא וכו' מני נמצא דלא יכול להנצל אלא באומר וליטעמיך ולפי' החידושי הלכות דלעולם ר' יהודה היא הוא לאוקומי דמתני' ר' יהודה היא והוא משמיה דרביה וההיא דתורם אפילו לכתחילה ר' יהודה דידיה הכי הו"ל לשנויי ולא לומר ולדידך מי ניחא כמי שאין לו תירוץ ברם לרש"י הנה נכון דהשתא מהדר מאן דמוקים לה כר"י לקיומי למילתיה ולהמלט מולדידך מי ניחא ומתרץ הא דידיה הא דרביה ומתני' ר' יוסי וכדפי' רש"י אמנם סוגייא דברכות דף ט"ו ע"א דומה לזו ממש מנגדתי ועיין שם פי' רש"י כפי' החידושי הלכות ועיין להפ"ח או"ח סי' תרפ"ט מה שהליץ בעד רש"י.
וראיתי להרשב"א בחי' לברכות יעו"ש פירושו דס"ל בהאי פי' דלעולם ר' יהודה ואפי' לכתחילה ר"ל ומתני' ר"י אליבא דרביה דבדיעבד דוקא ולא לכתחילה שכתב וז"ל וכי אסיק הא דידיה הא דרביה מתני' דמגילה ר' יהודה אליבא דרביה מדלא תני ר' יהודה מכשיר בחרש ובקטן עכ"ל ר"ל דהשתא אוקמתא דחסורי מחסרא וכולה ר' יהודה היא קיימא כדלעיל ולא תירץ ההיא דיהודה [בריה דר"ש] בן פזי כמאן דמתרץ ר' יהודה אליבא דרביה היא דמחלק בין לכתחילה לדיעבד ולכן לא תני חרש וקטן כי אין דינן שוה דחרש דוקא דיעבד וקטן אפילו לכתחילה ופשוט לאפוקי מהרב יד אהרן נר"ו סי' תרפ"ט הגה"ט שהבין בדברי הרשב"א דר"י מכשיר בקטן הוא דידיה ומטעם זה כתב מה שכתב.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה