יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ט · הלכה יג
ואין משערין בו אלא כמות שהוא וכו'. וכתב הרב המגיד שמפרש בש"ס או אף במאי דנפק מיניה והקשה הרב ב"י בסי' צ' הביאו הלח"מ דאם כן מאי קשיא להו בש"ס מנא ידע הא אנו יכולין לידע כמה היה בשעה שנפל ע"כ פי' שקודם הנפילה אפשר למיקם עלה כמה היה לא כן לפי' רש"י דהבעיא היא דוקא במאי דנפק מיניה א"א לידע אלא באומדנא כמה יצא מהכחל ולא סמכינן האומד זה ולכן מותיב בש"ס כן ולפ"ז אין מקום לכל מ"ש הלח"מ על דברי מרן הב"י אלו.
עוד כתב הב"י ז"ל שם שרבינו הוציא זה מההוא כזיתא דתרבא וכו' יעו"ש והקשה הלח"מ ממ"ש רבינו לקמן פט"ו הכ"ד שמשערין כמו דבלעה קדרה יעו"ש ומכח זה הסכים שדברי הרב המגיד עיקר יעו"ש ומן התימה עליו שהסכים כן והא איהו גופיה כתב שם כדי ליישב הסוגייאות ההיא דכזיתא דתרבא עם ההיא דר' חנינא כשהן משערין וכו' איכא דאמרי ואיכא דאמרי וכו' דגבי כזיתא דתרבא איירי שלא נודע האיסור וגבי הא דר"ח איירי שנודע האיסור וגם ההתר וכו' יעו"ש ואם כן מה מקום להקשות לפי' הרב ב"י מההיא דפרק ט"ו לעולם דמשערין כמ"ש ושאני התם דאיירי שנודע האיסור ומ"ש שם לתרץ ב' לענ"ד לא נהירא דכיון דגבי ההוא כזיתא אמרו סבר וכו' א"ל רבנן וכי דהתירה בלע דאיסורא לא בלע והודה רב אשי לרבנן היאך נפסוק להיפך וכן רש"י שסובר כן דפליגי פסק כרבנן דההוא כזיתא ולכן המחוור כתירוץ ראשון ואין להקשות דאילו שם בפ' ט"ו הכ"ד כתב כשמשערין בכל האיסורין וכו' משערין גם במה שבלעה הקדרה לפי אומד הדעת וכו' ואילו בריש פי"ז כתב קדרה של חרס שנתבשל בה בשר נבלה וכו' ואם בשל בה מין בשר התבשיל אסור ואמאי אסור הן אמת דבטעם לא מנכר מ"מ יאמדוהו באומד הדעת בששים כדכתב הכא דמשערינן מה שהיה בלוע בקדרה דשאני הכא דמתחלה נודע כמה היה בקדרה ונראה כמה חסר ומשו"ה משערינן בליעת הקדרה אבל שם דלא איירי בהכי א"א לשער בליעת הקדרה.
והנה במה שפי' רש"י גבי ההיא איכא דאמרי ואיכא דאמרי במה שבלעה הקדרה עיין להר"ן שהגיה בדבריו יעו"ש ולענ"ד הכי מתפרשין דברי רש"י אם ראינוהו להתר כשנפל שם האיסור קודם שנתמעט ההתר ואנן משערינן אותו להתר לאחר שנתבשל לכמות שהוא שנפל שם האיסור וכו' ושוב ראיתי להרשב"א בחידושיו הבין כן בדברי רש"י.