אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ט · הלכה יב

הלכה יא

הכחל אסור וכו'. חולין דף ק"ט יעו"ש הסוגייא וכתבו התוס' ד"ה הא איסורא איכא וא"ת לפירוש הקונטרס דילמא הא איסורא איכא לקדרה וכו' פירוש דבריהם דאף דרב קאי על מתני' ומתני' איירי בצלי מ"מ קשה להו דנימא דמתני' איירי בין לקדרה בין לצלי ומשום קדרה סיים מתני' אינו עובר הא איסורא איכא אבל לצלי גם איסורא ליכא ומתרצי דא"כ הו"ל למתני דאם לא קרעו מותר וממילא מוקמינן ליה לצלי דלקדרה א"א כיון דיוצא וחוזר ונבלע וכמ"ש רש"י וא"כ כחה דהתירא הו"ל למימר וק"ל.
כתבו עוד בד"ה ההוא לקדרה ואינו ר"ל דסבר לגמרי כלישנא בתרא וכו' ועיין להרב חידושי הלכות דהוא ממש כלישנא בתרא וס"ל ללישנא בתרא דמתני' איירי לקדרה וכו' יעו"ש והקשו עליו דא"כ כד מותיב בש"ס ללישנא בתרא מברייתא דכחל וקאמר לישנא בתרא הוא וכו' אבל כחל לא בעי קריעה וכו' והיאך אפשר לומר דבקדרה לא בעי קריעה והא אפילו בקריעה אינו מועיל דהא יצא וחוזר ונבלע וכמ"ש רש"י בלישנא בתרא לקמן ד"ה והא קתני יעו"ש וי"ל דלא כתב כן החידושי הלכות אלא אח"כ דידעינן דברי רב נחמן ופי' דברייתא אליבא דר"נ אף אנן נמי נאמר דפי' דלישנא בתרא הוי הכי לקושטא דמילתא וכ"כ החידושי הלכות בסוף דבריו ודוק.
באותו דיבור א"ל ר' אלעזר קרע לי ואנא איכול פי' קרע לי קריעה קצת ואנא איכול בקדרה בלא בשר וכו' אמר להו רב נחמן בשלו בקדרה בלא בשר וכו' עכ"ל הקשה הפרי חדש בי"ד סי' צ' דלפירושו קשה דלר"א הקשה לו פשיטא ולר"נ הקשה לו והאנן קורעו תנן ושניהם אמרו דבר אחד ונראה לענ"ד דלא כתבו כן התוס' אלא לקושטא דמילתא אבל לקס"ד דמקשה הבין דמ"ש ר"א קרע לי ואנא איכול ר"ל כדינו שתי וערב והיינו ודאי לקדרה בבשר דגם במתני' אמרו קורעו ופירושו שתי וערב ואמטו להכי מותיב ליה פשיטא וכו' אבל גבי מ"ש ר"נ זויקו לי כחלי והיינו בלא קריעה שתי וערב דהא היא שאלה לו למיכל בישרא בחלבא ואי קרעו שתי וערב ליכא בשרא בחלבא וגם זויקו משמע בלא קריעא ומסתמא משמע גם לקדרה בבשר דלא פירש ומשו"ה מותיב ליה ממתני' ויש הפרש גדול בין קרע (דרב) [דר"א] לזויקו דר"נ.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה