אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי אליקים גאטינייו

פרק י · הלכה כט

הלכה כה

ואע"פ שכתוב בתורה לא תסור מן הדבר הרי לאו זה נדחה מפני כבוד הבריות. והיינו ממ"ש בברכות דף י"ט בלאו דלא תסור וכו' כל מילי דרבנן אסמכינהו הלאו דלא תסור וכו' וכן במנחות דף ל"ח ע"א מוקמו הנהו אמוראי להך ברייתא דגדול כבוד הבריות בלאו דלא תסור יעו"ש, ברם רש"י ז"ל במגילה דף ג' כתב את לא תעשה דכתיב לא תוכל להתעלם וכו' כגון זקן ואינו לפי כבודו וכך כתב בשבת דף פ"א והרב חידושי הלכות [מהרש"א] תמה עליו יעו"ש.
ולע"ד טעמו דאף דמוקי לה הש"ס הכי היינו לקס"ד ברם אחר דמותיב הש"ס מוהתעלמת וכן מולאחותו ומפרק להו, למפרע הדרינן לפשטא דברייתא דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה פי' השבת אבדה ומקרא מגילה אלא דלא גמרינן מינייהו ובזה יובן אצלי דעת תשובת אשכנזי שהביא מרן בסוף סימן י"ג מהל' ציצית וז"ל ומיהו אם הלך אדם לבית הכנסת ומצא טליתו שנפסקו וכו' ומתבייש וכו' אפשר שמותר וכו' עכ"ל. וצריך לברר תשובה זאת מאי דעתה וודאי דלא ס"ל כדעת הר' שלמה שהביא המרדכי שם בבית יוסף דאם כן היאך התיר לעבור בעשה מפני ביוש וודאי דס"ל כהר"י הנז' שם במרדכי שם בב"י דליכא איסור עשה בשבת וא"כ קשה למה הוצרך לטעם דביוש בלא"ה שרי דליכא איסור בשבת גם מרן ז"ל למה שדי נרגא בחילוק שאני התם דהוי ביוש גדול וכו' וכן התם איכא כרמלית דרבנן ולא כן הכא.
וראיתי להמג"א ז"ל הרגיש בזה וכתב דהא מיהא איסורא איכא אף דאינו עובר בעשה ולכן צריך לטעם דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. ולע"ד אין צריך לזה דלעולם סובר כה"ר שלמה דעובר בעשה ברם אפילו הכי גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה בשב ואל תעשה וכדעת רש"י שהזכרנו וציצית הוי שוא"ת וכמ"ש רש"י שם והתוס' ביבמות דף צ' ד"ה כולהו יעו"ש דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשוא"ת לזה כתב מרן עליו ואינו נראה דיושב בפני הקהל בלא ציצית לא הוי כפושט טליתו בשוק כלומר דלא נכנס בסוג דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה.
וע"פ האמור ינוח הר"ש מדרויש מהשגת הר"י שהשיג עליו מש"ס דמנחות דלא חששו לאיסור עשה דשאני התם דהיה לבוש ואח"כ נפסק והיה צריך לפושטו וקי"ל גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה וציצית הוי שב ואל תעשה ולא חששו אלא לאיסור שבת דהוי קום עשה לא כן בנדון הר"ש דכתב דאסור ללובשו דליכא כבוד הבריות בזה כדעת מרן והר"י שתפס להר"ש דאזיל לשיטתיה דכבוד הבריות אינו דוחה למצוה דאורייתא אפילו שהיא שוא"ת וכדעת הרב חידושי הלכות בחי' מגילה דף ג' שתמה על דברי רש"י ז"ל וכנראה מש"ס דפרק הקומץ ולא ס"ל דההיא דהקומץ הוי כס"ד דש"ס דברכות אלא הוי קושט דברי אמת ולמסקנא לא חזר הש"ס מאוקימתא דגדול כבוד הבריות הוי הלאו דלא תסור וא"כ כפי זה יוצא דאי הוי האיסור מדרבנן אפי' קום עשה עובר וכההיא דהתם ואי אמרינן דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה הוי אפי' דאורייתא כדעת רש"י אלא דדוקא בשוא"ת א"כ ה"ה בדרבנן ג"כ דמאין בא לנו לחלק מדרבנן לדאורייתא אדרבא חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא"כ תורה יוצאה בההיא דהקומץ דהיה צריך לפשוט הטלית בשוק ולא עשו כך משום דס"ל דלא תעשה שבתורה הוי לאו דלא תסור. ועיין להרב המגיד פי"ט מהל' שבת ה"כ מ"ש, ונ"ל דלא כתבו רבינו דין זה דסמך אמ"ש כאן וע"פ הנחתנו זאת לדעת הר"י אזדא לה קושיית המג"א שהקשה להר"י דלמה לא התיר אפי' בחול יעו"ש.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה