אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק יא · הלכה טז

הלכה טו

כל דבר שיסתפק וכו'. וכתב מרן קשה שהרי כתב רבינו פ"ב מהל' ק"ש ספק קרא וכו' והרי מספק חוזר וקורא וי"ל וכו' ומה שיש לדקדק עוד בזה וכו'. פי' דעדיין קשה לפי חילוק זה ממילת אנדרוגינוס, וכן שאלו להרשב"א ממילת וכו' יתבאר שם ואהא השיב הרשב"א הביאו (הטור) [הכ"מ] הלכות ק"ש, כלומר ומוכרח תירוץ הרשב"א כדי ליישב מכל המקומות ועיין מ"ש בחידושי על הטור הל ק"ש על דברי הרשב"א. ועיין להרב המגיד פ"ג מהל' חנוכה הל' ה' מ"ש לדעת רבינו ליישב מה שהשיג עליו הר"א ז"ל דהשיג דהלכה כרבא דאמר דאין הטעם לדמאי אלא מפני שרוב עמי הארץ מעשרין וקשיא טובא דבהלכות מילה השיגו וז"ל אם אנדרוגינוס ספק מברך עליו ועל ספק דאורייתא מברכין וכו' מכלל דעל ספק דרבנן אין מברכין ולפי טעמו גם בספק דרבנן מברכין אלא דמאי שאני מפני שרוב עמי הארץ מעשרין. ולכאורה אמרתי דמ"ש במילה הוא אפי' אליביה דרבינו דעל ספיקא דוקא בעי ברוכי כמו ק"ש קשה דיברך באנדרוגינוס שהוא ספק תורה, ולדידיה הלכתא כרבא כמ"ש בהל' חנוכה. ברם בלא"ה צריך להתבונן בדברי הראב"ד במילה מרישיה לסיפיה ודוק.
והלח"מ שם בהל' חנוכה האריך בפרטים אלו וראשונה הקשה על הרב המגיד שכתב שם דלא פליגי וכו' וז"ל וא"כ לא צריכנא ביו"ט טעמא דלא לזלזלו ביה שהרי ביו"ט עיקר תקנתו על הספק וכו', ועוד קשה וכו' יעו"ש. ולענ"ד דברי הרה"מ ברורין ור"ל דלא פליגי לענין דינא דלא נפקא לן מידי דלא מצינו נדון בזה כי היכי דניפוק מינה לענין דינא והם לא באו אלא ליתן טעם בדמאי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכיון דלא נפק"מ לענין דינא לא חשש רבינו לתפוש טעמא דרבא אלו פי' דבריו בקיצור.
עוד כתב הלח"מ וז"ל ונ"ל לתרץ וכו' אינו ר"ל שיש לו ג"כ ספק בברכות וכו'. יפה הקשה החכם השלם יעקב איש תם דלפי פי' זה קשיא על רבינו דידיה אדידיה דמדיוקא דרישא נפקא כמ"ש הלח"מ דאי ברור לו שקרא ק"ש אע"פ שקראה בלא ברכה לא יחזור ויקראנה בברכותיה ואילו מדיוקא דסיפא משמע בהיפך דוקא אי נסתפק אי בירך או לא בירך לא יחזור הא ברור שלא בירך חוזר וקשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא. ועוד קשיא ליה דעדיין מה תיקן בזה דגם עכשיו קשיא מאי שנא דכשברור לו שלא אמרן הברכות וספק קרא ק"ש קורא בברכות וגבי מילה הוא ספק אי חייב במילה ודאי שלא בירך והוי דומה בדומ' ואם נפשך לחלק כמו שחילק הכנה"ג בהל' ק"ש סי' ס"ו יעו"ש ולזה כיון הלח"מ, א"כ א"צ לפרש פי' חדש בדברי רבינו אלא להניח הפי' כפשטיה וכעת צריך להתיישב.
עוד כתב וז"ל והר' יונה כתב פרק מי שמתו וכו' עד והרי הוא דומה לכוי וכו' עכ"ל. ונראה לענ"ד לחלק דשאני כוי ממעשר דמאי דכוי כל אדם מסתפק בו והוי ספק דאורייתא לא כן דמאי דאי לאו רבנן מהימנינן לעם הארץ דעד אחד נאמן באיסורין וכן מדאורייתא אזלינן בתר רובא ורוב עמי הארץ מעשרין אלא דרבנן לא הימנוהו ונמצא ספק זה מדבריהם וק"ל.

סוף הספר

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה