יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק יא · הלכה טו
נטל את הלולב וכו'. וכתב הראב"ד הנה לדבריו וכו'. ולכאורה דבריו תמוהים דאה"נ דקושטא דמילתא הכי הוא דיש לחלק ביניהם וכן רבינו לעיל הל' ה' כתב להתעטף בציצית אחר שנתעטף וא"כ מאי משיג עליו וכן הרב מגדל עוז תמה כן על דברי הראב"ד, ומרן כתב על דברי הראב"ד וז"ל דעת הראב"ד וכו' ודעת רבינו דלא שנא ואין בזה הכרע ומגדל עוז הפליג דעת הראב"ד לדברים אחרים עכ"ל. ודבריו תמוהים דאיך כתב דהמגדל עוז הפליג דעת הראב"ד לדברים אחרים הא בין להמג"ע בין למרן פירוש דברי הראב"ד הוא שרוצה לחלק בין תפילין וציצית לנטילת לולב אלא דלדעת המ"ע גם רבינו הכי ס"ל ולמרן אין הכרע כמ"ש מפשט לשון מרן וצ"ע.
גם במ"ש ודעת רבינו דלא שנא ואין בזה הכרע, דבריו תמוהים דאיך ס"ל דאין כן דעת רבינו לחלק כמ"ש הראב"ד והרי לעיל הל' ה' כתב בפירוש להתעטף וכו' אף לאחר שנתעטף, ואם דלא מבחין רבינו בלשון בין על ללמ"ד דקאי אעיקרא אי יברך או לא וכמ"ש מרן לדעת רבינו הל' י' גבי אקב"ו לעשות וכו', חוץ דיש לחלק בניהם ועוד דא"כ הו"ל לומר כן בהך דינא דעיטוף דקדים. ולענ"ד נראה בכוונת מרן דהוא ס"ל לדעת הראב"ד לדעת רבינו דמ"ש להתעטף לאו בדוקא אתמר ולא נחית רבינו אלא אי יברך או לא ומוכרח הוא דאל"כ מאי משיג עליה הראב"ד ואהא אתי מרן לומר דאין בזה הכרח אלא לשון רבינו שם בלהתעטף בדוקא ורבינו והראב"ד לענין דינא שוין ושיעור הלשון כך הוא דעת הראב"ד וכו' ודעת רבינו כלומר לדעת הראב"ד וכו' ואין בזה הכרע וכו' ודוק. ואי לא דמסתפינא הו"א בכוונת הראב"ד דלאו להשיג על רבינו אתא אלא לפרש, והכי פירושו הנה לדבריו וכו' ר"ל לכאורה כך נראה ואינו כן דלא דמי הא להא ויש לחלק.