אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ח · הלכה יא

הלכה ח

לקח כוס של שכר וכו'. עיין להרשב"א ז"ל שהביא גירסא אחרת על שם הגאונים וז"ל אבל הגאונים ז"ל גרסי נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשיכרא הוא פתח ובריך בדשיכרא וסיים בדחמרא יצא וכו' (אלא) [א"נ] נקיט דשיכרא בידיה וקסבר דחמרא פתח בדחמרא וסיים בדשיכרא (מאי א"נ) [יצא אלא] פתח בדשיכרא וסיים בדחמרא מאי וכו' עכ"ל. ורבינו גריס כגירסת הגאונים ומאי דקשיא ליה להרשב"א לגירסתו היינו משום דמפרש לה להאי גירסא דפתח היינו בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן דהיינו הברכה בשלמות ושוב מסיים שהכל נהיה בדברו וע"ז קשיא ליה דזה הוי דבר רחוק ודחוק וכמ"ש שם יעו"ש אבל רבינו אינו מפרש לה כן אלא דומיא דפירוש רש"י דהיינו דהתחיל בא"י אמ"ה אדעתא דלסיים בורא פרי הגפן וסיים שהכל נהיה בדברו וכן על זה הדרך בכולהו בבי והשתא הבעיא הויא הכי היכא דנקיט כסא דשיכרא בידיה ופתח בא"י אמ"ה אדעתא דלסיים שהכל נהיה בדברו וסיים בורא פרי הגפן אי אזלינן בתר פתחא או בתר סיומא ולא איפשיטא ולקולא וזה הוא שפוסק רבינו בג' חלוקות הללו וכיון דפסק בזו דלא איפשיטא לקולא כ"ש הנך דפשיטא נינהו בש"ס ולפי גירסא זאת הראיה שמביא הוא מפתח ואמר יוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא וכמ"ש הרשב"א וגם כתב שהם גורסים בדחיית הראיה זו של יוצר אור שאני הכא דהא בריך ולפירוש רבינו הכי פירושו שאני הכא בפתח ואמר יוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא משום דהא בריך פי' דבריך סיום דלבסוף שאינה כתקונה בין הכוונה ובין הברכה לכך לא יצא לא כן בברכה קצרה דליכא חתימה ואיכא כוונה שלימה בפתיחה יש להסתפק. ועיין למרן כ"מ פ"א מ"ש דאין צריך לדבריו דכל שמצינו דצודק דינו עם איזה גירסא הנמצא בראשונה לא בדינן גירסא מלבנו.
וכתב הראב"ד כל מ"ש וכו'. וכתב עליו המגדל עוז שדקדק יפה לפסוק שהולכין אחר עיקר הברכה שהיא הזכרת שם ומלכות מדמקשה הש"ס הניחא וכו' אלא למ"ד כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה וכו' אלמא מדמקשה הכי בפשיטות מכלל דהכי קי"ל. ולכאורה דבריו תמוהים דהראב"ד לא כתב עיקר ברכה שאינה שם ומלכות אלא דלא אזלינן בתר הכוונה בשם ומלכות.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה