יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ז · הלכה טו
אע"פ וכו' צריך שידיח וכו'. שם בש"ס דף נ"א תנא עשרה דברים נאמרו בכוס וכו' חי וכו', ופי' רש"י שמוזגו במים אחרי נתינתו לכוס חי אבל לברך עליו חי וכו' עיי"ש בש"ס רב חסדא מעטר ליה בנטלי אמר רב חנן ובחי וכו' ופי' רש"י בכוסות וכשמגיע לברכת הארץ וכתב החידושי הלכות [מהרש"א] רש"י ד"ה בנטלי כוסות הוא סוף דיבור ואח"כ מתחיל הדיבור כשמגיע לברכת הארץ וכצ"ל, והוא פירוש למ"ש (ר"ש) [רב חנן] בחי עד ברכת הארץ אי כפירוש הרי"ף אי כפירוש ר"ת וכמ"ש התוס' והרא"ש מיהו א"כ לא איצטריך לתרוצי לעיל גבי חי דלא תיקשי מתני' אלא אי כפי' הרי"ף אי כפי' ר"ת ויש ליישב עכ"ל. ואחר נשיקת ידיו ורגליו לא ידענא מאי קא קשיא ליה דזה עצמו הוא מ"ש רש"י לעיל אלא דלעיל דלא הזכיר בש"ס עד ברכת הארץ אלא סתם חי פירש מה הוא חי שנותנו בכוס ואח"כ מוזגו ולא הזכיר אימתי הוי המזיגה ובכאן דאמר (ר"ח) [רב ששת] ובברכת הארץ כתב רש"י אימתי הוי המזיגה וכמ"ש הוא ז"ל דפירוש רש"י כאן הוי או כהרי"ף או כר"ת וא"כ מ"ש רש"י כאן הוא מ"ש לעיל ונמצא דמ"ש רש"י הוא ממש פירוש הרי"ף אלא שהרי"ף הזכיר אימתי הוי המזיגה דקאי למסקנא דמילתא דאמר ר"ש ובברכת הארץ. אלא דלהרא"ש והטור שהביאו לפי' רש"י לפירוש שלישי אחר פירוש הרי"ף ור"ת צ"ל דהם ז"ל לא הוו גרסי בפי' רש"י כמ"ש החידושי הלכות אלא הכל בלשון אחד וכמ"ש הב"ח סי' קפ"ג יעו"ש, ונמצא לפי"ז דפי' רש"י שכתוב לעיל הוא פירוש אחר דלא כהרי"ף. ומ"ש הב"ח ביישוב לשון רש"י לפי נוסחא ישנה לפי נוסחת הרי"ף בש"ס הוא דבר קשה דמה שייך זה עם ברכת הארץ יעו"ש.
ועל דברי רבינו כתב הטור סי' הנזכר וז"ל והרמב"ם ז"ל לא הזכיר אלא ארבעה והתוס' כתבו וכו' אבל בנתינה לימין מודה וכו'. וכתב מרן בשם שבלי הלקט דוקא למינקט ליה כוליה בשמאל אסור אבל לסייע בשמאל תחות יד ימין שרי דקיי"ל מסייע אין בו ממש וכו' ונ"ל שהוא מפרש דלא מיבעיא לן אלא כשתופס הכוס גם בשמאל אבל כשאין נוגע בכוס אלא בימין אם הניח יד שמאל תחתיה לסייעה אין בכך כלום עכ"ל. ועיין להב"ח מה שהבין בדברי מרן ושארי ליה מאריה, דפירוש דבריו כמו שהבין הרב המפה מדבריו שהוא ממש דמסייע היד שמאל ליד ימין ממש וז"ש מרן אבל כשאין נוגעת בכוס אלא יד ימין וכו', (אף) [אך] דאינו נוגע בכוס כלום ודברי הב"ח צ"ע.
ואין משיחין. וכתב מרן סוף פרק שלשה שאכלו וכו' ומפרש רבינו וכו' עד שיברך עכ"ל. וקשיא לי דמי הכריחו למרן לשים מחלוקת בין רש"י ורבינו מה שאינו מוכרח דרבינו לישנא דש"ס נקט ומה שסיים עד שתכלה בהמ"ז פירוש דבריו מזמן אחיזה בכוס עד שתכלה וכו', ולא מצינו מי שיחלוק על פירוש רש"י זה דהתוס' והרא"ש והטור כולם העתיקו פי' זה ויש מי שהוסיפו להחמיר ואין להקשות למרן דסותר דידיה אדידיה דאילו כאן כתב דלא ס"ל כפי' רש"י ואילו בפרקין דלעיל בסופו הל' כ' שכתב רבינו בפירושו תכף לנט"י ברכה כפי' רש"י דקאי להפסק אכילה הכריח מרן פירוש זה דלא איירי להפסק דיבור מהא דאין מפסיקין על כוס של בהמ"ז והוא משמזגו את הכוס ואי איתא דקאי להפסק דיבור אפי' קודם לכן וכו' יעו"ש, דנמצא דס"ל לדעת רבינו כפירוש רש"י היפך מ"ש כאן דאה"נ דרבינו לא ס"ל כפירוש רש"י ומ"ש שם מרן הוא לרש"י דלקושטא דמילתא הכי ס"ל ואה"נ דלרבינו דלא ס"ל כרש"י יבוא ההכרח יותר מכוון והוא הכי דאי תכף קאי לדיבור איך אמר אין משיחין בשעת ברכה אפילו בשעת נטילה וכו'.