יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ה · הלכה יב
שתי חבורות וכו'. וכתב מרן תנא אם יש שמש ביניהם מצרפן עכ"ל. וכתבו התוס' וה"ה בשתי בתים ובני אדם עומדים ומשמשין מזו לזו מצטרפין וסיימו ז"ל וכן בבית חתנים וכו' עכ"ל. כעת דבריהם סתומים דהאי וכן בבית חתנים מה באו לחדש דהיינו דתחילת דבריהם, ונראה כוונתם שאם אוכלים בבית חתנים והחתן אינו אוכל בבית זו אלא בבית אחר במסיבה אחרת יכולין לברך ברכת חתנים אף שאין שם החתן כי השמש מצרפן או הבני אדם שמצטרפין מזו לזו וכו'. ושוב ראיתי להרא"ש שכתב כן בפ"ב דסוכה אלא שאח"כ כתב הרא"ש דבבית חתנים אף דליכא שמש כיון שהתחילו לאכול עם אותם שבחופה כולם חשובים כאחד והסכים לזה יעו"ש והביאו הטור סי' קצ"ה, ולפי"ז יש לדקדק על מרן שם שהביא משם ריצב"א דלא התיר לברך ברכת חתנים אלא דוקא ע"י צירוף שמש דלא כהרא"ש וסיים ולענין הלכה נראה לסמוך על הרא"ש ולמה השמיט להתוס' ז"ל דקיימי בשיטת ריצב"א וכדכתיבנא.
הדרן לדברי רבינו והנה האי מצטרפין פירושו הוא יכולין להצטרף אם ירצו ולא חיוב, ויש להסתפק אם יש בשתי החבורות אלו חמשה בכל חבורה אם יש להם חיוב להצטרף לברך בעשרה בהזכרת שם שמים דומיא דעשרה שאוכלין כאחד דאינן רשאין ליחלק אף דמזמני שלש שלש או דילמא כיון דכשאינן עשרה יכולין ליחלק נמצא דאלו החבורות אינן חשובות כאחד ויכולין ליחלק ויש להתיישב בזה ודוק.