יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה יא
דברים הבאים וכו'. וכתב מרן ורבינו נראה לכאורה דכרש"י ס"ל וכו' יעו"ש עכ"ל. והנה חוץ ממ"ש בס' קול בן לוי דא"א לפרש לשון רבינו שיסבור כרש"י שכתב דברים הבאים וכו' בין מחמת הסעודה בין שלא מחמת הסעודה דאלו לרש"י מחמת הסעודה הוא ללפת בהן את הפת ואילו הוא ז"ל פי' גבי דברים וכו' אפילו הביאן שלא מחמת לפתן וכו' יעו"ש והוא פשוט, עוד זאת קשה לי דלמה הרע לו לשון רבינו בסיפא שכתב דברים הבאים לאחר הסעודה אי יסבור כהתוס' ולא הרע לו לישנא דרישא שכתב דברים הבאים בתוך הסעודה והן מחמת הסעודה, ולהתוס' דברים וכו' פירוש דברים הרגילים לבא בתוך הסעודה וא"כ צריכים להיות דברי רבינו הכי דברים הבאים בתוך הסעודה פירוש הרגילים לבא בתוך הסעודה והן מחמת הסעודה ואכלן עכשיו לחודייהו בלא פת וכו' וא"כ קשה שהעיקר חסר מלשון רבינו שהגזרה שהיא שאכלן בלא פת חסר מלשון רבינו, ומה צ"ל דלישנא דרבינו שכתב דברים הבאים אינו כפירוש דברים הבאים דבגמ' דבגמ' פירושו דברים הרגילים לבוא בעלמא בתוך הסעודה ללפת בהם את הפת ועכשיו לא ליפת בהן את הפת, נראה דכתב דברים הבאים אין פירושו כן אלא הכי הוא דברים הבאים בתוך הסעודה עכשיו ולא ליפת בהן את הפת והן מחמת הסעודה פירוש דעלמא באים מחמת הסעודה אינם צריכים וכו' וא"כ מאי שנא מסיפא ודברים הבאים ה"פ דברים הבאים עכשיו לאחר הסעודה בין מחמת וכו' בין שלא מחמת וכו' כלומר שבעלמא באים בין הכי ובין הכי כיון דעכשיו באו אחר סילוק המזון צריך לפניה ולאחריה כדעת התוס' וכ"כ הלח"מ דרבינו ס"ל כהתוס' וודאי לשון רבינו צריך לפרשו הכי.
אך מה שהקשה הקול בן לוי למרן דרבינו פסק בהל' ו' פת פוטר מעשי קדירה אע"ג שאינו עשוי ללפת בהם את הפת וזה שלא כדעת רש"י ואיך אפשר דפסק כרש"י, לק"מ ולא ידעתי היכן ראה בדברי רבינו שכתב כן זולת הלח"מ שכ"כ משום דאזיל לשיטתיה שכתב שפסק רבינו כהתוס' ברם מרן דסובר דרבינו פסק כרש"י לחד צד יפרש דברי רבינו דלשם במלפת בהם את הפת וק"ל.
אך זו רעה חולה להתוס' והרא"ש דפסקו בכאן דאחר סילוק המזון צריך ברכה ראשונה ואחרונה על מה שאכל קודם ברכה וזה היפך דבריהם בפסחים על ההיא ברייתא דמברך למפרע היינו עצה טובה ולעולם אינו מברך אלא ברכה ראשונה דומיא דשמש דמברך על כל פרוסה ופרוסה יעו"ש דף ק"א ודף ק"ב וצ"ע.