אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ד · הלכה ז

הלכה ה

גמר בלבו וכו'. ועיין מה שהשיג עליו הראב"ד ומ"ש מרן. ולענ"ד יש ליישב ואין צריך להגיה והוא דכל הני עובדי דמייתי הוא באורח דאוכל בבית בעה"ב וכן מ"ש רב הרגיל בשמן שמן מעכבו היינו אפילו בביתו דלא מיבעי בבית בעה"ב דכל שלא משח ידיו מעכבו אלא אפילו בביתו מעכבו ואהא קאמר תלמודא לית הלכתא ככל הני שמעתתא דהיינו דכשאוכל בבית בעה"ב דחד ס"ל דתלוי בגמר סעודה וחד ס"ל בסילוק תכא מקמייהו וחד ס"ל במשוח ידיו, אלא בנטילת ידים דכיון דנטל ידיו אסור לאכול וזה דוקא בסתם דלא נמלך בדעתו ממש שלא לאכול עוד הוא דאזלינן אחר נט"י כיון דאינו תלוי בדעתו דאדעתא דבעה"ב הוא אוכל ברם בנמלך ממש בדעתו שלא לאכול בין בביתו בין בבית בעה"ב משעה שנמלך אסור לאכול עוד שהרי נמלך ודוק.
ודרך אגב ראיתי למרן ב"י סי' קע"ט מ"ש הר"ן לחלק בין שתיה לאכילה דשתיה דאין לה קבע אי אמר הב לן ונבריך צריך לחזור ולברך אבל אכילה יש לה קבע ומותר לאכול וכו', ושוב כתב וז"ל ויותר נראה לפרש דברי הר"ן דבקבועים וכו' יעו"ש. ודבריו תמוהים שדבריו סתרי אהדדי תוך כדי דבור וחוץ מזה דא"כ אינם מובנים דברי הר"ן והוא אתי ליישוב דברי הר"ן, והב"ח ז"ל כתב דט"ס יש וצ"ל אלא שקשה דמאחר דאינו מצריך וכו' וכן ראיתי ג"כ להט"ז יעו"ש. ולענ"ד אין זו הגה"ה נכונה מכמה אנפי חדא דאחר שפירש דברי הר"ן באופן אחד ושוב כתב ויותר נראה לפרש כנראה דפירוש זה ניחא ליה איך כותב אלא שקשה אדרבא הו"ל להפך פירוש שני לראשון ולומר אלא שקשה ושוב יכתוב הפירוש הראשון. ועוד אחר שכותב אלא שקשה מביא בשם ה"ר יונה להיפך ממה שקשה לו ומכל הני גמגומים מוכח בודאי דאין כוונת מרן אלא הכי וכצ"ל במקום אלא שקשה, ולא נימא, והלשון נרדף וכוונתו הכי ולא נימא דמאחר דאינו מצריך וכו' אינו בדין וכו' עד וכן דעת רבינו יונה כלומר כהאי דסובר הר"ן דיש לחלק בין שתיה לאכילה אפילו הכל בסעודה אחת ודוק והוא אמת ויציב.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה