יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה ה
אכל במזרחה של תאנה וכו' צריך לחזור ולברך. והשיג עליו הראב"ד יעו"ש, והמגדל עוז הליץ על רבינו דאי כדעת הראב"ד דהכל תלוי בדעתו וטעמא משום נמלך למה ליה למינקט בירושלמי ממזרח למערב אפי' ברוח א' נמי כל נמלך צריך לחזור ולברך אלו דבריו ז"ל. וראיתי למרן ז"ל שייחס להמ"ע שנמלך לאכול יותר ממה שהיה בדעתו לאכול. ולענ"ד נראה דמ"ש הוא לדעת הראב"ד בפי' להירושלמי כן דעת המ"ע לפרש לדעת הראב"ד, דהיינו שבעת שברך היה דעתו לגמור סעודתו במזרחה ונמלך לגמור במערבה ואהא קשיתיה ז"ל דאם כן ליתני אפי' מרוח א' דאי בשעה שבירך היה דעתו לגמור סעודתו במקום זה במזרח ונמלך לגמור במקום אחר אפילו ברוח זה צריך לחזור ולברך אלא ודאי דאין הפרש בב' רוחות בין היה דעתו ללא היה דעתו דבין הכי ובין הכי צריך לחזור ולברך ולכן סתם לן רבינו ולא חילק והוא תירוץ נאה ומתקבל לדעת רבינו.
וראיתי להרב יד אהרן נר"ו בכת"י שכתב על דברי מגדל עוז אלו ואי מפרשו לענין נמלך אמאי הביא דין זה כאן בדין שינוי מקום בדין נמלך היה לו להביאו וכו' עכ"ל. ואחר המחילה אגב שיטפא לא דק דמ"ש המגדל עוז היינו לדעת הראב"ד דס"ל בפירוש הירושלמי דהוי מטעם נמלך ועל זה קשיתיה דאי לדעת הראב"ד דהיינו מטעם נמלך הו"ל לחלק אפילו ברוח א' אלא ודאי דלאו מטעם נמלך נגע בה הירושלמי וכדעת רבינו דלא חילק בהכי וא"כ דין זה דמטעם שינוי מקום נגע בה רבינו שפיר שייך כאן ולא מטעם נמלך וכמ"ש המ"ע וק"ל.