אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ב · הלכה יג

הלכה יב

בראשי חדשים וכו' וכן בחולו של מועד וכו'. וכתב מרן כלומר שדין חולו של מועד שוה לדין ר"ח וכו' עכ"ל. ומה שכתב הלח"מ ז"ל היכא שטעה ולא הזכיר בברכה בחול המועד לא ראיתי בגמ' וכו' עכ"ל, יעו"ש כוונתו שהן אמת שראה לרבינו דהשוה חול המועד לר"ח מ"מ לא ראה כן להמפרשים אחרים ולכן סיים ואולי דה"ה לחול המועד ומ"מ כתב צ"ע כיון שלא נמצא מפורש לשאר המפרשים זו כונתו בלי ספק אצלי.
אמנם ראיתי להחבי"ב בשיירי סי' קפ"ח הגהת הטור אות ט' שכתב וז"ל אמר המאסף לענין חולו של מועד אם טעה ולא הזכיר יעלה ויבא דין זה לא נתבאר בתלמוד וכו' שמ"ש הר"מ וכו' לא קאי אלא אעיקרא דדינא וכו' אבל שאם נזכר וכו' לא נתבאר וכו' וכן הסכים הרב לח"מ ז"ל עכ"ל. נראה שהבין בדברי הלח"מ שמ"ש רבינו וכן בחולו של מועד הוא נרדף למ"ש ובחנוכה ופורים שכח ולא הזכיר הענין אינו חוזר וא"כ הבין דבריו תמוהים דאם הוא נרדף הלשון כמ"ש, בלא ימנע קשה דאי הכונה דכששכח בחולו של מועד וחנוכה ופורים ולא הזכיר היינו קודם שהתחיל הטוב והמטיב נמי א"כ הרי מפורש יוצא דאינו אומר ברוך שנתן דאף שכתב אינו חוזר לאו לדיוקא הא ברוך שנתן אומר דא"כ זה ניחא כשנזכר קודם התחלת הטוב והמטיב ברם כשהתחיל לא שייך לברך ברוך שנתן ואם נאמר דכוונתו דבין כשהתחיל הטוב והמטיב בין שלא התחיל עדיין אינו חוזר לתחילת בהמ"ז ברם אם לא התחיל אומר ברוך שנתן זה א"א דבחנוכה ופורים אין הדעת נוטה שיאמר ברוך שנתן דבגמ' מבעיא אי יזכיר אעיקרא וקאמר אי בא להזכיר מזכיר והיכא דשכח מי זאת אמר דיאמר ברוך שנתן והבו דלא להוסיף עלה וכמ"ש, ולכן נראה לי ברור כדעת הלח"מ כמ"ש ומן התימה הגדולה להרב החבי"ב שכתב דלא מצא גילוי ומ"ש רבינו כך הוא הפירוש, והא מרן צווח ככרוכיא בפירוש דברי רבינו ז"ל דמשם תורה יוצאה דאומר ברוך שנתן כמו בר"ח וצ"ע.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה