יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אליקים גאטינייו
פרק יז · הלכה טו
עיין מש"כ המשנה למלך פי' המתחלת וא"ת כפי זה וכו' עד יעו"ש. ולי אני עבדו דבריו תמוהים חדא במ"ש דאף דהיה כהן אפשר שלא היה משוח מלחמה והלך שם מטעמא אחרינא וכו' והא כל [זמן] דלא היה משוח מלחמה לא היה ג"כ כהן דלא נתכהן עד ששם שלום בין השבטים ולא מצינו סברא (ג') [זו] שהיה כהן ולא משוח מלחמה לשום חד מרז"ל ועוד במ"ש שאלעזר הלך עמהם למלחמה ומקרא מלא דבר הכתוב וישלח אותם ואת פנחס וכו' לצבא ומאי שנא דהזכיר לפנחס ולא לאלעזר ועוד דכתיב בתריה ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל הרי דאלעזר נשאר עם משה וכל עדת ישראל ומה גם דמעיקרא קושיא ליתא דהך דרשב"י דגיורת פחותה מבת ג' שנים ויום א' דכשרה לכהונה לית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דפליגי עליה ומוקמו לקרא דהחיו לכם לעבדים ולשפחות יעו"ש בקידושין דף ע"ח וכוותייהו פסק רבינו לקמן פי"ח ה"ג ולפי"ז איני מבין למ"ש עוד וז"ל ועוד דנשואין אלו וכו' ועוד וכו' דכל זה דלא כרבנן ועוד מה שראיתי במכתב לחכם בני שלם בתורתו פחד יצחק יהיה בעזרו הקשה בשם מהרח"א הי"ו במה שסיים וז"ל ומיהו וכו' וכגון מעוברת שנתגיירה וכדאיתא וכו' עכ"ל ואיך אפשר במדיין דנאמר הכי והא כתיב וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו ואיהו מתרץ לה הבן יקיר לי יצ"ו באומרו דהאי קרא דוכל אשה יודעת איש נאמר אחר בואם אצל משה ואמר להם החייתם כל נקבה והזהירם שיהרגו אותם וא"כ אפשר שקודם זה גיירו איזה מהם מעוברות ואח"כ בהזהרת משה הרגו לאמותם ועפי"ז תירוץ מצא למה שהקשה הרב בעץ החיים סדר מטות במ"ש התוס' בשבת והלא יפת תואר מותרת להם וכו' והקשה הרב דמאי קושיא הא מלחמת מדין היא מלחמת חובה וליכא דין יפת תואר אלא ברשות אלו דבריו ז"ל. וע"פ האמור נכון דמ"ש התוס' הוא למה שהבינו דההיא מלחמה הויא רשות דהא ראיה שהביאו הנשים חיות ואם כן למה השיבו כששאל להם חזרתם לקלקולכם (מימי) [מידי] הרהור לא יצאתם הו"ל לומר והלא יפת תואר מותרת והיינו לפי סברתם ודוק אלו דבריו נר"ו.
ואנכי הרואה שדבריו יתכנו לקושית הרב עץ החיים ברם לקושית מהרח"א הי"ו אינו נוח לי דאינו עולה על הדעת דבזמן קצר כל כך גיירו להן וצ"ל דכשאמר להם וכל אשה יודעת וכו' הרוגו כבר ילדו והרגו לאמותם לחוד ועוד דהחיו לכם צ"ל דלפינחס קאי להנך ולדות באופן דלדידי כל דברי המש"ל תמוהים.