אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אליקים גאטינייו

פרק יז · הלכה יג

פרק יז

ואינו נושא ב' נשים וכו'. ועיין השגת הר"א ור"ל דאי איתא דגם בשאר השנה אסור למה לי קרא דובעד ביתו וש"ס ג"כ ביומא דף י"ג שהקשה א"כ הו"ל ב' בתים ורחמנא אמר וכו' ולא ב' בתים בלא"ה תיפוק ליה דאי אפשר לכהן גדול ליקח שתים והרב המגיד לא מצא מענה לזה דלו יהי דהמציא פסק רבינו מההיא סוגייא דהבא על יבמתו מ"מ סוגייא דיומא מנגד לפירוש זה דפי' רבינו בההיא סוגייא.
ולענ"ד כבר תירץ זה רבינו בפ"ה מכלי המקדש ה"י שכתב ואינו נושא שתי נשים ואם נשא שתים אינו יכול לעבוד ביום הצום עד שיגרש לאחת מהם עכ"ל נמצא דאצטריך קרא לובעד ביתו ללמד זה דאף אם עבר ונשאה אינו עובד דלא נימא לו יהי דעבד איסורא אבל אינו ענין לעבודת יום הכיפורים קמ"ל דמעכב ואינו יכול לעבוד ומשום הכי הקשה בש"ס ורחמנא אמר בעד ביתו ולא ב' דהיא קושיא דאלימא טובא דמעכב לעבודה ואפילו אם נשאה צריך לגרשה ועיין להמש"ל פ"ג דעבדים הי"א מ"ש לדעת רבינו ומתוך דבריו מתורצת תמיהת הראב"ד והוא דוחק לענ"ד וצריך לחלק שם באופן אחר.
ולמ"ש הר"א אלא שאני מוצא וישא לו יהוידע נשים שתים עיין מש"כ הרב המגיד עד שהיה מגרש אחד מהן וכן כתבו בתוס' ישנים דיומא וז"ל ולא בעד ב' בתים ומ"ש בדברי הימים שמא ביוה"כ היה מגרש אחת מהן עכ"ל וודאי לדעתם צ"ל דהיה נושא כמה נשים לפי שגרושה אסורה אפילו לכהן הדיוט והוא דוחק והאמת לדעתי מ"ש הרה"מ דנשאם זו אחר זו או שאח"כ נתמנה לכ"ג ולא כהר"א ותוס' ישנים ולהרה"מ קשה לי למה לא תירץ להשגת הר"א מההיא במה שכתב לתרץ לקרא דדברי הימים שאח"כ נתמנה ולהכי אתא קרא דוכפר בעדו ובעד ביתו שאפילו נשאם קודם שנתמנה צריך לגרשה דאי לאו האי קרא הו"א דשרי כיון דנשאה בהתר.
והקשה החכם השלם שב"ע נר"ו לדעת רבינו ז"ל דגם בשאר ימות השנה אסור לכ"ג ליקח ב' נשים א"כ היכי נסבינן ליה לכ"ג אשה אחרת בערב יוה"כ והא עד דמגרש לה הוו להו ב' נשים ואף שהוא לצורך יוה"כ מ"מ לא הוי בעידנא דמה שעובר הוא בערב יוה"כ ומה שמקיים הוא ביוה"כ ונראה דרבינו ס"ל כס' הר"ן הביאו הנמוק"י פרק אלו מציאות למה שהקשה ז"ל דלמה ליה לש"ס לומר דאינו נכנס כהן בבית הקברות להשיב אבידה משום דאבידה עשה וכהן הוי עשה ולא תעשה תיפוק ליה דלא הוי בעידנא דמיד בהכנסת הכהן בבית הקברות עובר ותירץ הר"ן דהכא נמי הוי בעידנא דכשנכנס מתעסק הוא במצות השבת אבידה ואע"פ דלא גמרה מה בכך וכו' העולה מדבריו דכל שא"א לקיים העשה באופן אחר אף שקודם קיום העשה עבר הל"ת אין בכך כלום והכא נמי שא"א לכ"ג לעבוד ביוה"כ אם לא נעשה מעשה זה בערב יוה"כ חשיב בעידנא ולכן גריס רבינו בש"ס שם באלו מציאות משום דכהן הוי עשה ול"ת יעו"ש כמ"ש פי"א דגזלה ואבידה הי"ח ומן התימה על הרה"מ שכתב שם לענין דינא לא נפקא לן מידי והא נפק"מ טובא לענין אחר.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה