אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אליקים גאטינייו

פרק ג · הלכה ה

הלכה ד

המטמא את הכהן וכו' לוקה. וכ"כ רבינו בסוף הל' כלאים ועיי"ש למרן והלח"מ כאן. ועיין בס' אור החיים לה"ה מהר"ח בן עטר זלה"ה ריש פרשת אמור ישוב לדברי רבינו, ולענ"ד אינו מן הישוב דהוא השוה דין תגלחת הנזיר ולבישת כלאים וטומאת כהנים כאחד ורבינו חילקם דאילו בתגלחת בין המתגלח בין המגלח לוקה כמ"ש הל' נזירות פ"ה הל' י"א ובשניהם מזידים ואילו הני ב' אחריני בשניהם מזידים אינם לוקים כי אם הלובש והכהן לא המלביש ולא המטמא יעו"ש נמצא אין מקום לדבריו ודוק.
והנה לא פורש בדברי רבינו במטמא את הקטן דלוקה וודאי דהוא פשוט דלוקה הגדול המטמא דהא מוזהרים הגדולים על הקטנים מדכתיב אמור ואמרת וכמ"ש בתורת כהנים שם ולכו"ע דלא לטמויינהו בידים ונמצא אזהרה גמורה דציוה לגדולים דלא ליטמא לקטנים וא"כ לוקה וזה נראה יותר פשוט אפי' למאי דקשיא לן לרבינו דלמה יהא חייב ללקות המטמא את הגדול בשוגג ולו יהי דנחלוק עמו מ"מ במטמא את הקטן ודאי לוקה דקטן לאו בר עונשים הוא והו"ל כמזהיר ה' אל תזרוק צרור לים וזרקו דודאי לוקה דאזהרה היא לאדם ואף גם זאת אזהרה לגדול לא תטמא את הקטן וכשעבר אמימרא דרחמנא לוקה אשר בזה אשכחנא לה פתרי לדבר התוס' דיבמות דף צ"ט ע"ב ד"ה ואינן מטמאין למתים שהקשו וז"ל תימה לר"י דאמאי לא קתני נמי ואין סופגין את הארבעים כבסיפא וכו' יעו"ש ולכאורה אין דבריהם מובנים דברישא קאי בקטנים דהא קתני אח"כ הגדילו ואיך הוה מצי מיתניא ואין סופגין וכי קטן בר מלקות הוא והחידושי הלכות נרגש בזה וסיים דיש ליישב ולא ידעתי מהו הישוב וע"פ קדימתנו דבריהם נכונים דהוה מצי למתני אין סופגין את הארבעים הגדולים המטמאין להם ודוק.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות אבל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה