יפה תואר על במדבר רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק יג
פסקה ב
נשחטת בצפון. פי' שבעזרה היתה נשחטת בצפון כדכתיב בה צפונה לפני ה' ואע"ג דבני נח לא היו רגילין בזה דצפונה לפני ה' ואין צפון בבמה קרי לעולה המתעוררת בשם צפון כיון דהשתא דינא הכי והא דאמרינן בגמ' תתנער אותה שמעשיה בצפון ה"פ שמעשיה עולות שדינם עכשיו בצפון:
פסקה ד
שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה. כי הוא ידע רעתה באמיתות שבקי במעשה ידיו וקושטא קאמר ומכיון דהוא הי"ל להסתיר גנותה ועכ"ז מעיד עליה לרעה נראה שרעתה רבה שא"א לו להכחישו וכן יצר לב האדם מאחר שבוראו מעיד כי יצר לב האדם רע נראה שהוא רע מאד:
פסקה ו
י' עטרות נטל אותו היום. איידי דדריש ביום הא' דחשוב כיום הבריאה מייתי הכא להך דתני שיום הבריאה ממש היה וגם כל הדברים הנרמזים כראשון ואפשר דס"ל שבשביל חשיבותו כיום הבריאה נטל עשרה הענורות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ולכן סמך לדבריו זכרון הי' העטרות:
פסקה י
ראשון לנשיאים. לקרבן הנשיאים בחנוכת המזבח:
פסקה יב
זיוו וכו'. מאור פניו ואע"ג דאמרו לר' בנאה כד היה מציין מערתא בדיוקנא עצמה אל תסתכל כדאיתא בב"ב בפ' ח"ה ל"ק דלא הוסר זיוו לגמרי ועדיין יופיו גדול:
זיוו ק' למה לא נזכר חסרון הזיוו והמאורות בקללת אדם וי"ל דזיוו לא אצטריך דודאי שישתנה זיו פניו מיד מעצבון שהאדם נתקלל והיה סר והולך בזעת אפו תמיד:
פסקה יד
ולמקוה המים. בפ' ה' דמקואות איפלגו ר"י ור"מ אי משתעי קרא בכל הימים או דוקא בים הגדול ואף למ"ד דבכל הימים משתעי מ"מ מה מלמדינן באומרו ימים דמוטב לומר ים כיון שכולן דבקים זה בזה ע"ז משני וימים בגימ' הוא מאה וכו':
פסקה יח
היה ראובן בעל תשובה כי הוא היה ראשון שפתח בתשובה. והא דאמרינן בפ"ב דעירובין דאדם הראשון חסיד גדול היה ועשה תשובה אפשר דתשובה מעלייתא שיהא שב מאליו כראובן לא עשה דקין ואדם לא עשו תשובה אלא מתוך הדחק ועונש שנענשו ואע"ג דאמרי' בפ"ק דסוטה ובב"ק בפ' החובל מי גרם שיודה יהודה כו' והיינו להודות ברבים כדפירש שם התוס' אבל בצנעה עשה ראובן תשובה מקמי הכי ואע"פ שאין ראוי לפרסם החטא שבין אדם למקום כדפי' בפ' י"ב הא אמרינן שהודה ברבים כי היכי דלא לחשדו:
פסקה כ
לפי שבירכו אביו בגדודים שנאמר גד גדוד וכו'. ואע"ג דהוה ה"נ ראובן וחצי שבט מנשה עיקר הנצחון לגד שנתברך בניצוח האויבים טפי וכן כתוב ביה וטרף זרוע אף קדקד א"כ מברכת יעקב זכו שיבואו לפשוט גדוד ולחלק שללם וה"פ גד גדוד הבא עליו הוא יגודנו גדוד א"נ גד יגודנו גדוד תמיד שיפשוט עליו גדוד בארצו והוא יגוד אותו על עקיבה שלבסוף יתגבר עליהם ויבואו גדודיי בארצם כדפי' הרמב"ן ז"ל:
בעת שהיתה אחות אהרן. וה"ק הנביאה כשהיתה אחות אהרן לבד:
שרד"ו שנים וכו'. משירד יעקב למצרים עד שיצאו משם הם ר"י שנה שהרי גזירת ת' שנה נמנית משנולד יצחק ומשנולד יצחק עד שירד יעקב מצרימה ק"צ שנה שהרי יצחק בן ס' כשנולד יעקב ובן ק"ל שנה היה יעקב ברדתו מצרימה הרי ק"צ נשארו ר"י: