אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ג · פרק י

פרק ז

כיצד יתקיימו שני כתובים כו'. פי' כי הקושיא היא על שני הכתובים. איך קבע הכתוב מקום לשכינה אם בבית ואם בחצר. הלא כבודו מלא כל העולם. וכל הנמצאים בעולם יעידו ויגידו את הודו וכבודו ובמה נשגב שם המשכן ובית המקדש יותר משאר הנבראים. ומשני ר' לוי ועיקר תירוצו הוא כי בכל העולם אנחנו רואים את כבוד ה' רק בטבע. ובמשכן נראה כבוד ה' למעלה מן הטבע. וגם הפך הטבע בנסים ונפלאות אשר יהפוך את הטבע וממתיק את דבריו במשל אם נחזה מערה הנצבת אצל הים. ונמלאה ממי הים אף כי הים לא יחסר מאומה ממימיו. כי כן הוא מחוקי הטבע אשר הים ימלא ממי הנחלים עד מקום מדתו. ואם ימצא מקום לשפוך מימיו למקום אחר כמו במערה אז מדה החסרה תמלא מן הנחלים. ואם לא ימצא מקום לשפוך מים מחוצה לו לא יקבל גם מים אחרים מן הנחלים תחתיהם אחרי שלא יחסר לו. וכן הוא בכבוד ה' אשר כל הנמצאים יספרו. הוא רק לפי השפע אשר השפיע ה' מלמעלה מן העודף הנחלק להם. וזה כפי חוקי הטבע. אבל מקור השפעת ה' אשר לא יחסר לעולם גם אם יריק ממנו והלאה למרבה. כי אין חוק ואין גבול לו. זה נראה רק בביהמ"ק:

ונועדתי לך שם וגו' ללמדך כו'. כי ק"ל איך יקבע מקום לשכינה שיועד הלא מלא כל הארץ כבודו. ואמר כי ונועדתי לך שם הוא לרבותא דאפי' שם אועד לך כי אין מקום פנוי מהשכינה:

דבר אחר אפריון זה בית המקדש. ונקרא אפריון משום שבביהמ"ק היו צורות כל הפירות ממיני צבעים שונים וכ"נ במ"ר לכן נקרא אפריון. והנה תוכן הדרשה זו כי ביהמ"ק היו נגד ג' העולמות. היינו נגד העולם השפל ונגד עולם השמיימי. ונגד עולם העליון. ונגד עולם השפל אמר אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון אשר בו הצמחים והפירות. ולזה נקרא אפיריון וגו' מעצי הלבנון אשר המה הפירות והצמחים. וכנגד עולם השמים אמר עמודיו עשה כסף כי עמודיו הוא נגד עמודי שמים וכמ"ש לקמן ועשה כסף כי מראה הרקיע הוא כמראה הכסף ועל הכוכבים המאירים בשמים כזהב אמר רפידתו זהב. ועל עולם העליון אמר מרכבו ארגמן. וזה שדריש לקמן כד"א ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן אשר זה היה מקום מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים אשר הוא כנגד עולם העליון:

גורדינון. שם מטבע. ומקשה מזה כיון דלהחסיר דינר גורדינון צריך פ' פעמים להתיך באש. ואיך מאלף ככר שהתיך אלף פעמים באש לא נשאר רק ככר אחד הלא חסר הרבה בכל פעם. ומשני כי בפעמים הראשונים שהתיך בעת שהיה סיג רב בזהב באמת בכל התכה חסר הרבה. ורק באחרונה כאשר כבר הזהב מזוקק מסיג אז צריכים פ' פעמים להתיך עד שיחסר משקל קטן. ובאלף פעמים שהתיך נשאר רק ככר אחד באמת כן היה כי עיקר הגרעון והחסרון היה בפעמים הראשונות:

והלא זהב היה. כדכתיב בד"ה ויצפהו זהב וכן במלכים ואת כל הבית צפה זהב:

דומה לגפרית. ודורש מאופז מלשון מפזז כמו שהגפרית ממהרת לפזז באור וכמראה הגפרית הנאחזת באש היה מראה זהב הזה:

ובשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו כו'. כוונת המאמר הוא כי מבית המקדש יצא שפע ברכה על כל פרי השדה. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות ידעו כי הברכה שולטת בביהמ"ק ומשם תצא הברכה ולכן הקדישו רבים מברכת השדה לבדק הבית. ומשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל חדלה הברכה יבשו כל אותם האילנות המבורכים וסניה הברכה מפרי השדה:

ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן וגו'. וס"ד ויעל עליו כרובים ודריש מרכבו ארגמן שעל הארגמן איכא מרכב וזה הכרובים שעליו. או דדריש מרכבו מלשון כרובים כי אותיות דדין כמו אותיות דדין:

אפריון זה העולם. המדרש שלפנינו א"א להתאימו עם דברי המ"ר בזה. ולפי המדרש דילן נראה כי דריש אפריון על העולם השפל כי הוא כטרקלין וכחופה וכיוצא בהם. ויען כי העולם השפל הוא קשור ומחובר עם עולם העליון והצדיקים אשר בעולם השפל מורידים את ברכת ה' מלמעלה למטה והמה תכלית הבריאה לכן דריש מעצי הלבנון על ביהמ"ק אשר צדק ילין בו ושמה הוא העבודה לאלהים לשלשלת היוחסין אשר זה נאמר על העובדים את ה' והמה מורידין השפעת ה' על פרי השדה ועצי הגן. אשר כל אלה יבואו מן רוכב שמים בזכות התורה ובזכות הצדיקים העוסקים בה:

מעצי הלבנון זה בית קה"ק של מעלה כו'. פי' לכן קרי לבית קה"ק של מעלה בשם לבנון משום שהוא מכוון כנגד בית קה"ק שלמטה. ופי' של המכוון כנגד כו' הוא שמשם יורד השפעת ה' לעבוד את ה' בביהמ"ק למטה בטוב לב ובסדר נכון:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה