אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ב · פרק טו

פרק יד

הה"ד ונתתי את פני בהם וגו'. האי קרא על יושבי ירושלים נאמר וללמד שאר הארץ במכש"כ. אבל יש להם שארית אבל המצרים באבדה נמשלו לדבר אשר כהה באש שאין להם שום קיום לפני האש. ואין דבר אשר תאחז בהם האש. כי מיד בהריחם את האש ימסו כעשן והיו לאפס. ומביא את הכתוב דועכו כפשתה כבו דקאי על המצריים דכתיב לפני זה הנותן בים דרך וגו' המוציא רכב וסוס חיל ועזוז למלחמה אשר זה היה קריעת ים סוף לישראל וסוס ורכב של מצרים אשר ירה בים:

אלא בעופרת. דהוה מני למימר צללו כברזל במים אדירים. אך לרב פחיתות המצריים השוה אותם לעופרת:

מושלן בשועלים. שהיא הקטנה שבד' חיות כך מצרים שפלים מכל הממלכות וכדאיתא בש"ר:

נדונם בחרב כו'. ואע"ג שאמרו למילדות אם בן הוא והמיתן אותו. חשבו שכ' לא יחשוב זה לעון על המצריים לענשם במדה כנגד מדה כיון דהמילדות המיתו אותן. והמה רק צוו ודברו בפיהם:

לחרבו של ים. ודריש חרב מי חרבה ויבשה:

הנותן בים דרך אין זו מדה קשה כו'. פי' כי זה היה להצלת ישראל. ולא קשה הוא להקב"ה לעשות נס ולהציל את בני אדם אבל המוציא רכב וסוס וגו' דקאי על טביעת מצרים זו קשה לפני הקב"ה. כי לא יחפוץ בהשחתת העולם ובילקוט גרס כעס על המצריים ועשה דרך בים והורידן ושקען בתוכו שנאמר הנותן בים דרך וכו' ומה גדול מכולם המוציא רכב וסוס. ולפ"ז יתפרש דטביעת מצרים אשר זה הוא הנותן בים דרך אינו כ"כ נס כמו פליטתן והוצאתן אל היבשה אחרי אשר כסמו הים:

קניגין מכללה כו'. לבאר המאמר הקשה הזה נבאר אותו מקודם לתיבותיו ואח"ז הענין כולו. קניגין מכללה. הוא מקום צידת החיות שעושין לשחוק כמו בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא בויק"ר פי"ג:

דיארטים המה תיאטריות וקרקסיאות דפ"ק דעבודת כוכבים:

עתידים מן בלטוורא זה עשירים החשובים ונכבדים וכמו בוליטוס בב"ר פ' ע"ו. ודיחות ויטרוד המה שני שמות שרי גדולים. ובמקום שטיהר גרסינן שדיהר מלשון סוס דוהר. והכוונה לפרש את הכתוב המוציא רכב וסוס שעשה במצרים כמין שחוק הציד שהרכב והסום היו רודפין את המצריים להמשיכם לים כדאיתא לעיל על פסוק לסוסתי. ומפרש חיל ועזוז על שרי המצריים עשיריהם וחשוביהם שאפי' הם היו נרדפים מהסוסים:

תפשו לנו. ומפרשי אחזו לא בלשון צווי רק כמו פעל עבר וכמו מדוע אחרי פעמי מרכבותיו (שופטים ה׳:כ״ח) וכ"כ הרד"ק:

מיקרו ליפארוס. מיקרו גדול בל"י וליפארוס פי' בערוך ערך מקרולפרוס ארוך וקל. ומביא את המשל כי האב והאם באהבתם לבנם לא יביטו בו מום עד כי הננס יחשב בעיניהם לגדול. ולכן גם יצחק ורבקה קראוהו לעשו בנם הגדול. אבל הקב"ה מביט בעין אמת על הכל:

איספטרין כצ"ל וזה נאמר על גבורים אחוזי חרב:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה