יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה א · פרק יד
שמכפר עונותיהן של ישראל. כדאיתא בב"ר בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עברות תהא נזכר להם אותה העקדה ומתמלא עליהם רחמים:
אדם גדול שיש בי כצ"ל:
ונטלו הברכות באברהם כתיב והיה ברכה. ביצחק כתיב ויברך אלהים את יצחק בנו. ויעקב נתברך מאת יצחק ומאת ה':
בזכות התנאים שהתנית כו'. ודריש עין גדי על אברהם כמו שדרשו בב"ר גבי עין משפט משום שהוא עינו של עולם. ובכרמי קאי על התנאים דדרש אותו מלשון נוטריקון בכח רמי. ורמי הוא התנאים שנתקיימו בברית ושבועה מע:ין וירם ידו וישבע:
הרהורי דברים היו שם. ומפרש אחר הדברים אחר הרהורי דברים:
מנח לא העמדתי מגינים וצדיקים שיגינו על הדור. לכן נדחה בריתו מפני בריתך. וממך כיון שיעמדו מגינים וצדיקים על הדור. לכן לא יוכלו עוד הצדיקים הבאים אחריך לדחות את בריתך מפני בריתם. ואע"ג דגם מנח קם שם ועבר. אבל לפני אברהם לא הגינו על הדור. כי אברהם היה הראשון אשר הקב"ה הבטיח לו בחסד אנכי מגן לך:
איש שהכל בו. פי' כי לו העוז והגבורה ע"ד ה' איש מלחמה. וכמו ביהושפט אשר אלהים עזרו ונצח:
ישראל באים מכחו של אברהם כו'. צ"ל שעיר באים מכחו של אברהם שהוא בן בנו ובכל זאת כאשר נלחם עם עמון ומואב נפל בידו ולא עמד לו זכות אברהם משום שכפר באו"ה. ויהושפט עזרו אלהיו ונצח: