ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כד
דין דמותר לאדם להתייחד עם ב' יבמות ועם ב' צרות ועם אשה ויבמת' ועם אשה ובת בעלה ועם אשה ותינוקת היודע טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה אפי' בדרך אבל לילך עם עגלי גוי בדרך אסור לסמוך על התינוקת:
מסקינן בסוגיא אמר רבא מתייחד אדם עם שני יבמות ועם שני צרות ועם אשה ויבמת' ועם אשה ובת בעלה ועם אשה ותינוקת היודעת טעם ביאה ואינן מוסרות עצמן לביאה. ומזה נהגו הנשים ליקח שומר בת קטנה אבל אינן נזהרין מלכווין שתהא דווקא יודעת טעם ביאה ואינם מוסרתם. גם בדרך לילך ביחידי עם עגלי של גוי יש לחוש שהגוי לא יקפיד על הקטנה וח"ו יאנס אות' ע"ז תחלתה באונס וסופ' ברצון ומעשה כזו שמעתי או שמא תלך היא עמו למקום צנועה ותזנה עמו בלא ידיעת התינוק. ע"כ צריכה עוד שומר ישראל ושתי יבמות פשיטא דשרי אף בדרך ואין שייך לומר עליה שמא אחת תלך לצרכה כי דרך הנשים לילך יחד כי האי דאמרינן נשים מספרות בבית הכסא. ודין חמותה הבאה לאחר מכאן כתב' בפרק האשה שהלכה.