אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ד › סימן כג

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן כג

סימן כב

דין דמותר לאדם להתייחד עם אחותו ואסור לדור עמה אבל דר עם אמה ובתה והמחמיר שלא להתיחד עמהן תע"ב ומותר לכתחלה לייחד עם הבהמה ולשכוב עם הזכר בקירוב בשר והמחמי' בזה מחזי כיוהרא ותקנו חכמים שיספרו נשי בב"ה עם זו. ואסו' לת"ח לשכון בחצר שיש שם אלמנה אא"כ אשתו עמו וכן אסור לאלמנה לגדל כלב בתוך ביתה וכן לא תקנה עבדים זכרים. וראוי לכל אדם לקדש עצמו לפנות לבו לדברי תורה ויסיר מחשבתו מהבלי עולם שרוב העולם נכשלים בגזל ומיעוטן בעריות והכל באבק לשון הרע ומן השחוק ומן השכרות ומן היחוד שהוא הגורם הגדול ובלימודו תורה מתפנה מכולם:

פיסקא מתייחד אדם עם אמו כו' אמר רב יודא אמר רב אסי מתייחד אדם עם אחותו פי' רש"י לפרקים אבל אינו דר תמיד אצלה בייחוד בבית ודר עם אמו ועם בתו כי אמרה קמי' דשמואל א"ל אסור להתייח' עם כל העריות שבתורה ואפי' עם בהמה תנן מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר תיובתא דשמואל אמר לך שמואל וליטעמך הא דתניא אחותו וחמותו ושאר כל עריות שבתורה אין מתייחד עמהם אלא בעדים. בעדים אין שלא בעדים לא. אלא תנאי היא דתניא א"ר מאיר הזהרו בי מפני בתי להיות עמי ועם בתי שלא להתייחד עמה. א"ר טרפון לאנשי ביתו הזהרו בי מפני כלתי ליגלג עליו אותו תלמיד א"ר אבא משום ר' חנינא בן גמליאל לא היו ימים מועטי' עד שנכשל אותו תלמיד בחמותו תו מסיק אפי' עם בהמה אסור להתייחד אביי מכלליה מכולא דברא פרש"י כשהיה הולך בשדה בגירסא בייחוד היה מונע הבהמות מכל השדה ד"א שאינו מניח להיות רועה והבהמות בשדה אחת רב חנן מנהרדעא איקלע לבי רב כהנא לפום נהרא חזייה דקא יתיב וקא גריס וקיימה בהמה קמיה א"ל לא סבר מר אפי' עם בהמה. א"ל לאו אדעתא אבל מ"מ התוס' כתבו וז"ל נראה דהני אמוראי' חומרא בעלמא קא עבדי ואנן קי"ל כרבנן דר' יודא דאמרו לו לא נחשדו ישראל על משכב זכור. ולא על בהמה ולענין יחוד עם הקרובות דפליגי בי' תנאי ואמוראי הלכה כמו שכתב הרא"ש וז"ל פסקו התוס' דהלכת' כרב אסי לפי שנרא' שהיה גדול משמואל כדאמרינן שמואל לא עייל קמי' דרב אסי ולא היה זה מחמת זקנה דהא שמואל בימי ר' היה כדאית' בב"מ ואסיא דר' על ידו מתעביד ורב כהנא חבירו של רב אסי היה אמרו בירושלמי דהוה עלם סגי פי' ילד מאז כשעלה לא"י בעובד' דר' יוחנן בהגוזל קמא וכ"ש רב אסי שהיה יותר ילד ממנו שבכל מקום מזכיר רב כהנא לפני רב אסי אע"ג דכל הני אמוראי דבסמיך מחמרי אפי' בבהמ' איכא למימ' דמחמירין על עצמן וכל המחמיר תבא עליו ברכה. והנה מה שכתב וכל המחמיר תבא עליו ברכה. על יחוד דעריות דהיינו אמו ואחותו וכן איתא בספר מצות גדול אבל יחוד דבהמה ומשכב זכור לא נחשדו ישראל על כך ואי בעי האידנא להחמיר מיחזי כיוהרה. והרמב"ם נמי פסק להיתר כרב אסי וכתב הר"ן טעם לדבר דה"ל סתם במתניתן ומחלוק' בברייתא והלכה כסתם וליכא למימר סתם ואח"כ מחלוקת הוא דברישא תנן מתייחד אדם עם אמו ומשמע דכ"ש עם בהמה מדאמר שמואל והדר תנן לא ירעה ודוק כו'. דדלמ' רועה שאני מפני שרועה תמיד בקביעות. כתב הסמ"ג תקנו חכמים שיהיו הנשים מספרות זו עם זו בב"ה כדי שלא יכנוס שם איש משום יחוד, ואסור לת"ח לשכון בחצר שיש בו אלמנה אעפ"י שאינו מתייחד עמה מפני החשד אלא אם כן אשתו עמו וכן אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד כדאית' בפ' אין מעמידין ולא תקנה אשה עבדי' זכרים ואפי' קטנים מפני החשד וכו'. וכל זו העתיק מן התלמוד הנה והנה וכן הוא ברמב"ם וכתב עוד אמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ואמר עוד שרוב העולם נכשלים באיסור גזל. ומיעוטן בעריות והכל באבק לשון הרע לפיכך ראוי לאדם לקדש עצמו לפנות לבו לדבר תורה ויסור מחשבתו מהבלי עולם ומן השחוק ומן השכרות ומן הייחוד שהוא הגורם הגדול:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה