אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ד › סימן כב

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן כב

סימן כא

דין בדין זה יבואר דלוקין מלקות מרדות מי שמייחד עם הפנויה אבל מותר לישא בקרובותיה כגון אמה או בתה ואחות' וגם אינ' נאסרת לכהן משום זונה וגם אין לוקין מי שמייחד עם נשואה לא אותו ולא אותה וכ"ש דאינ' אסורה על בעלה ואם הפתח פתוח לר"ה או ביש בעלה בעיר אפי' איסור' נמי ליכא אם לא שהיא בעלת ברית לו וגייס' בי' והוא שיהי' הוא בן י"ג שנים והיא בת ג' ויום א'. או שהיא בת י"ב מנה והוא בן ט' שני' ויום א' אבל פחות ממנו מותר. ומי שיצא עליו שם לעז שעבר עבירה אותו מלקין מכת מרדות ומכריזין עליו שנלקה משום אל בני והאידנא שאנו בגלות ואין יכולת בידינו ללקות אף שהוא מוחז' לחשוד על העריות אין מלקין אותו אלא גוערין בו בנזיפה ומאיימין אותו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מהם. וא"א שטענה על א' שהוא רודף אחריה והוא מכחישה אינ' נאמנת ליסרו ולהענישו אבל גוזרין עליו נידוי שלא ידבר עמה מטוב ועד רע וכן לא ידור עמו בשכונה אחת:

אמר רב מלקין על היחוד מכות מרדות ואין אוסרין על היחוד ופי' רש"י לאוסר' על בעלה. וכ' התוס' וז"ל מלקין על היחוד פי' בקונ' דאיירי בפנויה דהכי מוקי לן בסמוך ואין אוסרין על הייחוד מיירי בייחוד אשת איש וקשה דא"כ לצדדין קתני רישא בפנויה. וסיפ' באשת איש. ונרא' לפרש דסיפ' נמי מיירי בפנוייה ולאוסר' לכהן משום זונה. ומיהו קשה דתנן בפ"ק דכתובות הית' מעוברת ואמרו לה מה טיבו על עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא ר' יושיע אומר אינה נאמנת ופריך עלה בגמרא אהא דאמר רב הכא אין אוסרין על הייחוד ומשני מעלה עשו ביוחסין ולפי מה שפירש דמיירי לאוסרה לכהן לא משני תלמודא התם מידי דהא הכא מיירי ליוחסין ואפ"ה אמרינ' דאין אוסרין וי"ל דלעולם מיירי ליוחסין. והא דמשני התם מעלה עשו ביוחסין שאני התם דאינה נאמנת משום דמודה היא שנבעלה והכא דקאמר דאין אוסרין היינו משום שאינ' מודה שנבעלה ולי נראה לפרש כדבריו דבסיפא נמי באיסור אשת איש קמיירי ואפ"ה לק"מ וה"ק אין אוסרי' על הייחוד ר"ל שמותר ליקח אמה או אחותה או בתה אף שהמינ' עם הפנויה אסור באלו כדאית' במסכת יבמות שמתוך שלבו גס בה יזנה עמה גם אחר שנשא אמה או אחותה אבל משום יחוד אין אוסרין ודוק אמר רב אשי לא אמרן אלא ביחוד פנויה אבל ביחוד דאשת איש לא שלא תהא מוציא לעז על בני'. מר זוטרא מלקי ומכריז פי' ומכריז עליה שלא זינתה אלא נתייחדה א"ל רב נחמן מפרטי' לרב אשי מר נמי לילקי ומכריז א"ל איכא דשמע ולא שמע בהא. לכאור' נראה דווקא דאות' אין מלקין משום לעז אבל אות' מלקין דמאן ידע דבעבור' היא נלקה. ומ"ה מיושב רש"י שפיר מה שפי' אם בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד להלקות הלא בלאו הכי אין מלקין משום לעז ואף הר"מ לא הקשו על רש"י מזה מידי אלא וודאי ה"ק בעלה במיר אין חוששין אף להלקותו רק שהטור א"ע כת' להדיא שאף אותו אין מלקין משום לעז וצ"ע תו מסיק אמר רב מלקין על לא טובה השמועה שנאמ' אל בני כי לא טובה השמועה פי' אל בני לאו יש כאן כי לא טובה השמועה גם זה מלקות מדרבנן הוא. וקרא אסמכת' בעלמא. ומסיק מר זוטרא מותיב ליה אפסירא על כתפיה ומקרי לי' אל בני להודי' שעל לאו זה הוא נלקה ותימא לי למה השמיטה הרי"ף והרא"ש ההיא עובדא דמכריזין וא"ל דסבירא כרב אשי דלא מהני הכרזה דאיכא דמשמע ליה בהא ולא שמע בהא דלמא דווקא גבי יחו' אמר רב אשי דחוששי' משום לעז אפי' מכריזין ומ"ה לא מלקינן אבל הכא דמלקינ' אף הוא בוודאי סבר דמכריזינן כתב רבינו ירוחם וז"ל החשוד על שום א' מהעריות דין הוא שיתרו אותו שלא יעבור על פתח בית' ואם יעבור ילקו אותו והריב"ש כת' בסי' ר"ה על אשת איש שטענ' על איש א' שהו' רודף אחרי' והו' מכחיש' שאין להאמינ' כדי ליסרו ולהענישו אבל כדי להפרישה מאיסור' יגזרו עליו נידוי לבל ידבר עמה מטוב ועד רע וכן לא ידור עמה בשכונה א' ואם הוא מוחזק בעיניהם לחשוד על העריות ראוי לגעור בו בנזיפה ולאיים עליו שאם לא יתנהג כשורה יבדילוהו מביניה' לרעה וידיחוהו בב' ידים כמו שאז"ל מלקין על לא טובה השמוע' וכמו שכת' הרמב"ם בפ' כ"ד מהל' סנהדרין יש לב"ד בכל מקום ובכל זמן להלקות אדם ששמועתו רעה וכו' עכ"ל, משמע מדבריו שאין מלקין אפי' מי שהוא מוחזק וחשוד בעריות אלא לגעור בו בנזיפה ולאיים עליו וגם מימי לא ראיתי ולא שמעתי ללקו' על זה והיינו טעמא דבעו"ה פעמים אין יכולת בידינו מפני השררה של האומות וגם מפני הקרובי' והוא דומה למי שאמרו בדקו עד מקום סכנה. תו מסיק בעל בעיר אין חוששין משום יחוד פירש"י להלקות דמסתפי מבעל השתא אתא. והקשו התוס' משמע מתוך פירושו הא איסור' איכא וא"כ מאי פריך בסמוך על רב יוסף דקאמר שקולו דרגא מתותי ביבי והאמר רבא בעלה בעיר אין חוששין כו' נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא לכן פירשו אין חוששין כלל משום יחוד ואפילו איסורא ליכא וכן יראה דעת הרמב"ם והסמ"ג וכן דעת רוב המחברים א"ר יוסף פתח פתוח לר"ה אין חוששין משום יחוד רב ביבי איקלע לבי רב יוסף בתר דכריך ריפתא אמר להו שקולי דרגא מתותי ביבי שאכלו בעליה וירדו רב יוסף ואשתו ואמר שקולו דרגא כו'. פי' שלא ירד ותתייחד ופרי' והאמר רב בעלה בעיר אין חוששין משום כו' שאני רב ביבי דששבינת' הוה פי' בעלת ברית לו וגייס ביה וז"ל הסמ"ג אשת איש שהיה בעלה בעיר אין חוששין לייחוד מפני שאימת בעלה עלי' ואם היה זה גס בה כגון שגדל עמה או שהיתה קרובתו לא יתייחד עמה אעפ"י שבעל' בעיר כמו שאמר רב יוסף שקולו דרגא מתותי ביבי ע"כ עוד כתב בסמ"ג לא גזרו אלא על ייחוד שיהא האיש בן י"ג והאשה בת שלשה ותימא אם צריכין להיות בר עונשין א"כ גבי דידה נמי תיבעי י"ב שנים ויום אחד ואי לאו בעי בר עונשין אלא שיהו ראויין לביאה א"כ גבי זכר נמי תסגי בט' שנים ויום אחד וראיתי ברמב"ם לא כת' הכי אלא תינוקות בת ג' שנים ולמטה ובן תשע שנים ולמטה מותר להתייחד עמהן שלא גזרו אלא על יחוד אשה הראויין לביאה וצ"ל דהסמ"ג סבר דעכ"פ צריך שיהא א' בר עונשין ואפ"ה אם הוא בן י"ג שנים ויום א' אסור להתייחד עם אשה אפי' היא בת ג' שנים ויום א' שראוי' לביא' ואם היא בת י"ב שנים ויום א' אסורה. נמי להתייחד עם מי שהו' בן ט' שנים ויו' א' שראויה לביא' וכן משמ' בהרמב"ם למעיין בו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה